רגולציה ומיזם "תו איכות RIA"

תו איכות RIA

הקמנו את המיזם הראשון בישראל שעוסק בהסתכלות רחבה על איכות תהליכי גיבוש הרגולציה: בחינה והערכה של הרגולציה הממשלתית בשלב גיבושה לפי שיטה סדורה ושליחת התוצרים לממשלה ולכנסת, לרוב בשיתוף פעולה מוצלח. כל שנה מוענק תו איכות RIA למשרד הממשלתי המצטיין.

עמותת "רווח נקי" היא כנראה העמותה שעוסקת בתחום הכי כפוי טובה בישראל… העמותה נלחמת כדי לוודא שהמשרדים אינם מטילים על הציבור דרישות מוגזמות ומיותרות

— מירב ארלוזורוב, The Marker 12.10.21

הרפורמה הרגולטורית

במהלך שנת 2021 ממשלת ישראל קידמה רפורמה ברגולציה, שכללה עיגון בחוק לתהליך יצירת רגולציה חכמה, ומיסוד רשות בקרה מרכזית על רגולציה. רווח נקי ליוותה את הרפורמה משלבי הגיבוש הראשוניים שלה, כאשר הנתונים שאספנו לאורך הדרך, וההמלצות שגיבשנו בעקבותיהם, היוו נדבך משמעותי בתצורה הסופית של החוק.

ראו את ניירות העמדה שהגשנו בתגובה לקול הקורא של משרד המשפטים, לתזכיר החוק, ולוועדת חוק חוקה ומשפט, וכן את הצגת המלצותינו בכנס משרדי ממשלה, ובפני ה-OECD.

מאגר ניתוח תהליכי ה-RIA

מדד איכות 1
הכל
שנים
2019 עד 2024
משרד
כל המשרדים
ציון
עד
שם המשרד
שם הדוח
ציון [0-50]
מעמד חוקי
הבעיה שהרגולציה מנסה לפתור
סוגיה מרכזית לשיפור בתהליך ה-RIA
משרד הבריאות
טיוטת נוהל 128 - שירותי הובלה ומסירת תכשירים מבית מרקחת באמצעות מכירה מקוונת או שליחים ומענה בשעת חירום- עדכון מס' 1

[מספרנו: 2024.05.03]
30.00
טיוטת נוהל
טיוטת האסדרה מבקשת להקל ולצמצם את הדרישות מבתי המרקחת העוסקים בשילוח תכשירים רפואיים וקנביס למטופלים. זאת, עקב חוסר בנגישות של האפשרויות הקיימות כיום לקבלת טיפול רוקחי ותרופתי. על כן, טיוטת הנוהל מבקשת להקל על פנייה מקוונת לבית המרקחת והובלת תרופות על ידי שליחים.
הניתוח לא מתייחס לעלויות ולהשפעות לא רצויות על הציבור. כך למשל, הניתוח לא מציין האם הוספת האפשרות למשלוח מוסיפה עלויות לצרכנים, או כמה משאבים יידרשו להטמעת המעבר לתיבות מסירה אישיות או רובוטיקה. כמו כן, נראה כי החלופה המוצעת עתידה להשפיע גם על הרוקחים, ועניין זה כלל אינו נידון בדוח. כמו כן, לא נבחנו העלויות של הליך האישור הנדרש על ידי רוקח מחוזי, ולא ברורה התכלית של דרישה זו, ומדוע היא נדרשת ואין להסתפק בבדיקה אוטומטית של עמידה בדרישות הנוהל. בנוסף, הניתוח לא מתייחס לעלויות הפיקוח שהחלופה המוצעת תטיל על הממשלה.
משרד הבריאות
טיוטת נוהל מלאי מינימום של סמים מסוכנים בבתי מרקחת וחדרי תרופות

[מספרנו: 2024.05.02]
29.22
טיוטת נוהל
טיוטת האסדרה מבקשת לצמצם את רשימת התכשירים אשר בתי מרקחת וחדרי תרופות מחויבים להחזיק כמלאי מינימום של סמים מסוכנים מסוג משככי כאבים. זאת עבור בתי מרקחת וחדרי תרופות שאינם נמצאים בסמוך לבית חולים, מרפאה כירורגית או מוקד חירום ואינם משתתפים בתורנות בתי המרקחת ו/או פעילים בשבתות וחגים.
הניתוח אינו כולל נתונים המתקפים קיום של בעיה סיסטמית והוא לא מתמודד עם אי הוודאות שנוצרת בעקבות זאת. מבירור שערכנו, נטען כי למשרד אין דרך להשיג נתונים אודות הבעיה מכיוון שלא ניתן להבדיל בין התרופות שמועברות להשמדה מסיבות שונות בלשכות הבריאות. נציין כי גם כאשר קיים קושי בהשגת נתונים, יש לציין זאת בניתוח ועל פניו נראה, כי לכל הפחות כי היה ניתן לפחות לספק נתונים אודות מחירי הסמים המסוכנים ואורך חיי המדף שלהם.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..), התשפ"ד-2023

[מספרנו: 2024.05.01]
27.02
טיוטת תקנות
האסדרה מבקשת להעלות את רף גיל הבדיקות הרפואיות לצורך חידוש רישיון נהיגה. לטענת הדוח, החיוב הנוכחי בבדיקות רפואיות כל חמש שנים מגילאי 70 ומעלה לצורך חידוש רישיון הנהיגה מהווה נטל רגולטורי שאין לו תועלת רבה בקבוצת האוכלוסייה של גילאי 70 עד 74 ועל כן מבוקש להעלות את הרף של בדיקות רפואיות אלה לגיל 75 ומעלה.
הקובץ המצורף באתר החקיקה בשם "דוח RIA" הינו דל מאד. עם זאת, באתר החקיקה עצמו נוסף מלל הכתוב במבנה של דוח RIA, אליו נתייחס בניתוח. ראוי היה שמסמך ה-RIA יכלול את הניתוח המלא ויעמוד בפני עצמו. הנתונים הסטטיסטים והמקצועיים הרבים עליהם מתבסס הדוח לא מצורפים ואין כל דרך למצוא אותם ולאמתם.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון), התשפ"ד-2024 [לעניין גיל מירבי לטייס בטיסה פנים-ארצית - הפצה שנייה]

[מספרנו: 2024.01.41]
39.18
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את הגבלת הגיל המרבי לטייס בתובלה אווירית מסחרית בטיסה פנים-ארצית. כך, יתאפשר לטייסים בני 60-65 להטיס בהפעלה של טייס יחיד, ועד גיל 67 בהפעלה של כלי טיס הדורש שני אנשי צוות. זאת, במקביל לשורה של אמצעים להפחתת סיכון. למשל, הוספת בדיקות רפואיות.
נראה כי מרבית טיוטת האסדרה גובשה בהסתמך על הניתוח. עם זאת, הניתוח לא עסק במגבלות על מספר הטיסות שעל טייס מעל גיל 60 לבצע. כך, לא נערך דיון בניתוח על החובה לצבור 500 שעות טיסה לפחות בתפקיד טייס- מפקד על כלי טיס מהסוג שה טייס מבקש לשמש בו בתפקיד טייס-מפקד. כמו כן, לא נערך דיון על הדרישה לבצע מבחן רמה המתאים לאופי ההפעלה הנדרש מכל סוג טייס. כמו כן, לא נערך דיון בהגבלה, לבצע לכל היותר שתי המראות ושתי נחיתות אחרות בטיסות פנים ארציות, בתובלה אווירית מסחרית, ביממה שקודמת לטיסה.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשפ"ד-2024 [לעניין שקילת הרשעה בעבירה פלילית לצורך מתן רישיון, הגדר או תעודת איש צוות - הפצה שלישית]

[מספרנו: 2024.01.39]
36.35
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להפחית מן הנטל והקשיים העולים ביישום תקנה 12 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א-1981 שקובעת כי לא יינתן רישיון לעובד טיס, אלא אם הציג אישור היעדר הרשעות פליליות, או אם חלפה ״תקופת המחילה״ מביצוע העבירה כמפורט בתקנה.
הדוח מציין כי נערך שיח מתמשך עם הציבור בתהליך גיבוש האסדרה, אך הוא אינו מציין עם מי מהציבור נערך שיח זה, והוא אינו מביא את תוצאות השיח ותוצריו.
משרד התרבות והספורט
טיוטת תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר) (תיקון מס' 2) התשפ"ד-2024
וטיוטת תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר) (תיקון מס' 2) התשפ"ד– 2024

[מספרנו: 2024.01.38]

לדוח ה-RIA ומסמכי החקיקה כאן וגם כאן

לדוח הערכת הליך ה-RIA

26.80
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לבטל את הדרישה הייחודית להצבת מדריך ייעודי לכל 15 מתאמנים, שחלה על בני 18-16. בנוסף, הורדו מדרגות הגיל לגבי דרישת מספר המתאמנים הקטינים במכון כושר בו -זמנית. זאת ועוד, עוגנה חלקית הוראת השעה שתוקנה בשנת 2021 אשר העניקה פטור מנוכחות מדריך לספורטאים הישגיים בוגרים. לצד זאת הוחלט שלא לעגן את הפטור שניתן בהוראת השעה מהצבת מדריך במכוני הכושר כאשר ישנם פחות מ-100 מתאמנים.
הניתוח לא סיפק נתונים שמעידים על הסכנות הבטיחותיות בחדרי הכושר ללא חיוב במדריך. ובפרט, על התממשותם כתוצאה מהחלת הוראת השעה בשלוש השנים האחרונות שנתנה פטור מהצבת מדריך במכוני הכושר כאשר מספר המתאמנים לא עולה על-100.
משרד האוצר
טיוטת תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי) (תיקון מס' 1), התשפ"ד-2024
18.85
טיוטת תקנות
החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד- 2013 , כולל רשימה של סוגי גופים שיוגדרו כ"גופים פיננסיים", שעל המחזיקים בהם יוטלו מגבלות שונות. חלק מהסיבה להטיל מגבלות על המחזיקים בגופים אלו הוא שהם גופים שמקצים אשראי לפעילות ריאלית במשק. הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית לפיה ישנם גופים שהחוק איננו מגדיר כ"גוף פיננסי", למרות שהם מקצים הון לפעילות ריאלית במשק.
במקום דוח RIA, משרד האוצר צירף את דוח הצוות לבחינת פרק ד' לחוק הריכוזיות (ספטמבר 2022). ככלל, דוח וודעה ציבורית יכול להחליף דוח RIA, בתנאי שהוא תואם את הדרישות של המדריך הממשלתי לגיבוש רגולציה של רשות האסדרה. בדוח שצורף במקום דוח RIA חסרים לחלוטין חלקים מהותיים, ובהם דיון בחלופות, בחינת תועלות ועלויות, שיתוף ציבור טרם גיבוש האסדרה והגדרת יעדים.
משרד הבריאות
טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ד 2024

[מספרנו: 2024.01.36]

לדוח ה-RIA ומסמכי החקיקה כאן וכאן

לדוח הערכת הליך ה-RIA

27.10
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לאפשר ליבואן שירשם כ"יבואן נאות", בהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו 2015, לייבא תוספי תזונה ללא קבלת אישור מראש. היבואן יקבל אישור יבוא מוקדם באופן אוטומטי כאשר יגיש את המסמכים הרלוונטיים באתר האינטרנט של משרד הבריאות. מטרת אסדרה זו היא לצמצם את משך הזמן לקבלת אישור ייבוא, שכיום אורך זמן רב.
בניתוח אין התייחסות מספקת לחשש לפגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מאימוץ החלופות השונות ולא מובאים נתונים בנושא. כמו כן, הניתוח לא מציג את האסדרה בעולם של תוספי תזונה.
רשות האסדרה
טיוטת מפרט אחיד 4.7 ב'- מזון לרבות משקאות- מכיתו: מרכול- מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוחי מזון

[מספרנו: 2024.01.35]
38.02
טיוטת מפרט אחיד
מפרט אחיד 4.7 ב' עוסק בדרישות החלות לקבלת רישיון עסק למרכול ללא טיפול במזון, שמטרתן להבטיח את בריאות הציבור וקיום דינים הנוגעים לכבאות. טיוטת האסדרה בוחנת חלק מההוראות במפרט, שנמצא שייתכן והן מטילות על המפוקחים עלויות ציות שלא לצורך או שהן אינן אפקטיביות בצמצום הסיכון הרלוונטי.
עבור חלק מהסוגיות בדוח, נבחרה אסדרה ייחודית לישראל, מבלי שהסטייה מהרגולציה בעולם נומקה כראוי. כמו כן, בדוח חסרים נתונים שמעידים על היקף או חומרת הפגיעה שנגרמת כתוצאה מכל אחת מהסוגיות המתוארות.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת צו יצוא חופשי (תיקון) (הוראת שעה), התשפ"ד – 2024 וכן טיוטת הוראת מנכל - חלוקת מכסות לייצוא גרוטאות מתכת מישראל

[מספרנו: 2024.01.34]
17.90
צו והוראות מנכל
טיוטת האסדרה מבקשת להקטין את ייצוא פסולת המתכות שהינה חומר גלם לייצור פלדה, לטובת הייצור המקומי, בעזרת חלוקת רישיונות לייצוא וקביעת מכסות.
הדוח לא מצביע על כך שהמחסור בפסולת מתכת הוא בעיה סיסטמתית. אמנם, הניתוח מציין כי הצטמצמו אפשרויות והזדמנויות איסוף פסולת המתכת בשל מצב החירום בישראל, וכן טורקיה הודיעה על כוונתה להגביל את הייצוא של פלדה ומוצרי מתכת נוספים לישראל, אך אין הסבר מדוע שלא לייבא פלדה או את חומר הגלם ממדינות אחרות, מלבד הסבר הנוגע לכדאיות הכלכלית של ייבוא חומר הגלם לשם הגנה על התעשייה המקומית. זאת, בניגוד לתכלית של הסכמי הסחר הבין-לאומי שמדינת ישראל חתומה עליהם.
משרד המשפטים
תזכיר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' ...) (אישור פעולות ושכר על ידי האפוטרופוס הכללי ותיקונים שונים), התשפ"ד–2024

[מספרנו: 2024.01.33]
38.75
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת להעביר סמכויות לאישור פעולות שונות של אפוטרופסים ומיופי כוח מבתי המשפט אל האפוטרופוס הכללי. זאת, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך במשאבים לציבור ולהפחית את הנטל הרגולטורי המוטל על הציבור.
הניתוח כלל לא עורך סקירה בינ״ל. נראה כי סוגיית האפוטרופסות הינה סוגייה בינ״ל, ועל כן לא ברור מדוע לא בוצע הליך של סקירה משווה ללא שום הסבר לקביעה זו.
משרד הבריאות
טיוטת תקנות הסמים המסוכנים (תיקון), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.32]
44.60
טיוטת תקנות
האסדרה מבקשת לשנות את התקנות לרישום וניפוק אופיואידים, כך שהתקנות החדשות יגבילו זליגה של אופיואידים לשוק הסמים ויאפשרו זיהוי וטיפול באנשים אשר קיים חשש כי סובלים מהפרעת שימוש באופיואידים.
בדוח מוצגות העלויות הכרוכות בהקמה ותפעול של מערכת לניטור מרשמי אופיואידים עבור משרד הבריאות, ועבור בתי מרקחת, קופות חולים או חברות שירותי רפואה יחידים, אך לא מוצגת העלות האגרגטיבית לכלל המשק. בנוסף, בדוח מצוין כי אין לראות בעלויות המוצגות בו את הסכום הנכון והסופי, על כן, היה ניתן להשתמש בטבלת רגישות כדי להתמודד עם אי הוודאות. כמו כן, בדוח לא קיימת התייחסות לעלויות הכרוכות באכיפה ופיקוח כדי להבטיח ציות לרגולציה, ולא קיימת התייחסות לעלויות אשר עלולות לנבוע מ״שוק אופיואידי״.
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)(הוראת שעה מס' 5), התשפ"ד 2024 וכן טיוטת תקנות התכנון והבניה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)(תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.31]
10.21
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לצמצם את פערי המיגון ברחבי הארץ, באמצעות קביעת הוראות אשר ירחיבו את ההסדרים הקיימים הנוגעים להקמת מרחבים מוגנים בהליך רישוי בדרך מקוצרת. בנוסף, מוצעות הוראות מיוחדות הנוגעות להוספת מרחב מוגן דירתי או הוספת מרחב מוגן למבנה ציבור.
תוכנו של דוח ה-RIA אינו עולה בקנה אחד עם הדרישות המצוינות בהחלטות הממשלה הרלוונטיות ולא עם הנחיות ״המדריך הממשלתי לגיבוש רגולציה״. כך למשל הניתוח לא בוחן חלופות כלל באף אחת מהסוגיות שנבחנו אלא מציין רק את ההסדר המוצע בטיוטת התקנות. בהמשך לכך – אין כל כימות עלויות, בחינת תועלות או ביצוע מבחן עלות-תועלת. לפיכך, לא ניתן לקבוע מהי החלופה אשר ממקסמת את הערך לחברה.
משרד התקשורת
טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק) (תיקון מס' 6)(מניעת שיחות זדוניות), התשפ"ד - 2024

[מספרנו: 2024.01.30]
22.93
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את תקנות התקשורת כך שייחסמו שיחה שמקורה מחו״ל אך מנסה להזדהות כמספר ישראלי וכן מניעת שימוש במספר טלפון שלא הוקצה לשימוש המנוי. זאת בעקבות תופעה של ביצוע עבירות הונאה תוך שימוש בטלפון, וניסיון התחזות לגופים מסחריים וציבוריים. עבירות ההונאה המופנות בעיקר נגד אוכלוסיית קשישים דוברי רוסית.
אין כימות עלויות של כל חלופה. אין דרך לדעת האם יש עלויות בבחירה בחלופה הנבחרת לספקים השונים. הניתוח לא מתייחס לעלויות או להשפעות הלא רצויות שכל חלופה תטיל על הציבור. אין כל התייחסות למשמעות התקנות על הציבור הרחב ובפוטנציאל הפגיעה שלהן בלקוחות סלולריים שעלולים להיחסם כתוצאה מתקנות אלו. הניתוח לא מציין כל עלות תקציבית של הממשלה לעניין אכיפת התקנות.
רשות החשמל
טיוטת תקנות החשמל (התקנת והפעלת גנרטורים), תשפ"ד - 2024

[מספרנו: 2024.01.29]
29.36
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את תקנות החשמל כדי לייעל את תהליך קבלת היתרים לשימוש בגנרטורים קבועים. בנוסף, טיוטת האסדרה קובעת דרישות חדשות לסוגי גנרטורים שלא ניתן להם מענה בתקנות הקיימות .
חלק ניכר מטיוטת האסדרה לא גובשה בהסתמך על הניתוח. סוגיות גנרטורים ארעיים קטנים, גנרטורים באספקה מקבילה ואופן הגשת הבקשה להיתר נבחנו, אך הוחלט שלא לנתח שינויים שאינם בעלי השפעה משקית משמעותית. אולם, כן היה צורך לבצע תהליך ניתוח בנוגע לשינויים אלו.
רשות התעופה האזרחית
תזכיר חוק הטיס (תיקון מס' 6) [תיקון הסדרים לעניין מידע בטיחותי], התשפ"ד-2024, וטיוטת תקנות הטיס (דיווח על אירועים בתעופה האזרחית, ניתוחם ומעקב אחריהם), התשפ"ד 2024

[מספרנו: 2024.01.28]

לדוח ה-RIA ומסמכי החקיקה בנוגע לתזכיר החוק ולטיוטת התקנות

לדוח הערכת הליך ה-RIA

34.34
תזכיר חוק וטיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להביא לשיפור ביכולת הרשות לאסוף מידע בטיחותי כדי לזהות מפגעי בטיחות מראש. זאת, באמצעות הרחבת חובת הדיווח לרשות (הן מבחינת זהות הגורם המדווח והן מבחינת האירועים שיש לדווח) והטלת חובות בנוגע לאופן הדיווח, במטרה להביא לשיפור באיכות הדיווחים.
בדוח חסרים נתונים מהם ניתן ללמוד על היקף הבעיה, או נתונים שיעידו על סיסטמתיות הבעיה. כך למשל, היה ניתן לציין את כמות הדיווחים שמועברים כיום לרת"א ומידת היכולת של רת"א כיום לזהות מפגעים בטיחותיים מראש. כמו כן, היה ניתן לספק הערכות מהן ניתן ללמוד על היקף האירועים שלא מדווחים לרת"א כיום, או להסיק לגבי נתונים אלו באמצעות נתונים שמתבססים על המצב בעולם.
משרד התרבות והספורט
טיוטת תקנות הצלילה הספורטיבית (צלילת היכרות בבריכת שחייה), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.27]
27.60
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להבחין בין צלילת היכרות הנערכת בים הפתוח ובין צלילת היכרות הנערכת בבריכה שחייה תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של בטיחות והכשרה.
הניתוח בוחן חלופה אחת מלבד חלופת האפס (המצב הקיים). על פי חלופה זו, יחולו תנאים שונים על צלילת היכרות בבריכה מאלו החלים בים כמו למשל יחס מדריך-חניך מקל יותר ועומק צלילה מוגבל יותר. אולם, החלופה היחידה שנבחנה מדברת על הקלה באופן כללי בלבד, וההסדרים שבה נקבעו מבלי שנערך כל דיון לגביהם. כך, ראוי היה לבחון חלופות לעניין יחס החניך למדריך ולעניין הגבלת עומק הקרקעית בבריכה ל-2.2 מטרים (ולספק הסבר לקביעות אלו).
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (תיקון), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.26]
19.20
טיוטת תקנות
התיקון המוצע לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018, נועד להסדיר שני נושאים מרכזיים בתחום מכוני הבקרה. הראשון עוסק בהרחבה מדורגת של תחולת חובת הבקרה של מכוני בקרה על בניית מבנים מסוגים שונים וזאת עד להחלה מלאה של חובה זו בשנת 2026. כולל תיקון ועדכון של האגרות בהתאם להרחבת תחולת החובה. השני עוסק בעדכון בדרישות להגשת תכניות עבודה למכון בקרה בעת הגשת בקשה לבקרת ביצוע באמצעות מתן האפשרות להגשתן שלא כמקשה אחת.
הניתוח לא מצביע על החלופה המועדפת מבחינת עלות-תועלת. לאחר הבחירה בכל אחת משתי החלופות הנבחרות בשני הנושאים השונים, נכתב כי הדבר נעשה לאחר היוועצות או הסכמה עם בעלי העניין אך אין כל פירוט לסיבת הבחירה בחלופה שנבחרה.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת נוהל נלווה להוראת מנכ"ל 2.5 - יבוא משקאות משכרים מסוג יין במכלים של 15,000 ליטר ומעלה

[מספרנו: 2024.01.25]
23.25
נוהל נלווה להוראת מנכ"ל
טיוטת האסדרה מבקשת להגדיל את היצע היין בישראל, במטרה להוזיל את מחירי היין שהתייקרו עקב מחסור בענבים לייצור יין בישראל. זאת, באמצעות מתן אפשרות לבעלי רישיון לייצור יין לייבא יין בצוברים (מכלים של 15,000 ליטר יין ומעלה), בניגוד למצב כיום שבו ניתן לייבא יין בבקבוקים בלבד .
הניתוח בוחן חלופה אחת בלבד, לצד חלופת האפס, שהיא החלופה הנבחרת. הניתוח לא דן בחלופה שתבטל את האיסור לייבא יין בצוברים עבור כלל השחקנים שוק. האסדרה המוצעת לא מתייחסת כלל לסקירה הבינ"ל שהתבצעה ולעובדה שהנוהל מאמץ אסדרה ייחודית לישראל, בניגוד לגישת משרד הכלכלה לפיה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".
משרד הפנים
טיוטת תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה) (הגנה מפני רטיבות ולחות), התשפ"ד-2024
טיוטת תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.24]
19.80
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להסדיר את נושא איטום הבניין כנגד רטיבות ולחות כך שתובטח האיכות הנדרשת למזעור חדירת מים למבנה. זאת, על מנת להגן על הבניין וחלקיו ועל בריאות משתמשיו מפני נזקים הנגרמים מחדירת מים.
הניתוח כלל לא עורך סקירה בינ״ל. נושא תקני בנייה ואיטום אינו נושא ייחודי לישראל ועל כן ראוי היה לסקור את הסטנדרטים הבינ״ל בנושא. החלופה הנבחרת מחילה תקנים ישראליים ייחודיים, בעוד שייתכן כי עריכת סקירה בינ״ל הייתה מצביעה על תקנים בינ״ל מתאימים לנושא.
משרד התקשורת
טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק) (תיקון מס' 5), התשפ"ד - 2024

[מספרנו: 2024.01.23]
33.10
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לתת מענה לגביית תעריפים גבוהים של שרותי סלולר בעת שהייה בחו"ל, שלא במסגרת חבילה ייעודית, דבר שגורם לתופעה של 'הלם חשבונית'. בנוסף, האסדרה מבקשת להתמודד עם דרישות רגולטוריות שונות בין ספקים מסוגים שונים, לגבי חיובם להודיע לצרכנים על עלות השירות בחו"ל.
על אף שנראה כי החשיפה לבעיה התרחשה בזכות פניות ציבור שהתקבלו במשרד התקשורת, הניתוח כלל לא מבצע שיתוף ציבור וגורמים ממשלתיים. בנוסף, תחת הכותרת בדוח ה -RIA של "עיצוב החלופה הנבחרת" הוצג רק התוצר הסופי של החלופה מבלי שנערך ניתוח לגבי היקף הפרטים הרצוי והמידע שיש לכלול בהודעה למנוי.
הרשות הממשלתית למים ולביוב
טיוטת כללי תאגידי המים וביוב (אמות מידה לשירות)(תיקון), התשפ"ד 2024

[מספרנו: 2024.01.22]
38.85
כללים
טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את ההיבטים הכלליים ולבחור במדיניות הרגולציה שתלווה את תהליך בחינת כללי תאגיד מים וביוב (אמות מידה לשירות) בכללותו וכן לפרקים 4-6 שעוסקים בשירותים לצרכנים, מידע לציבור וגניבת מים. זאת, כיוון שכיום הכללים אינם מעניקים מרווח לאימוץ מודרניזציה של שירות, אינם יוצרים אינטרס לתאגיד לשיפור השירות ומצמצמים את יכולת התאגידים לבצע התאמה בשירות לצרכנים שלהם ולמאפייני הציבורים השונים בכל תאגיד או בין אזורים שונים של אספקת השירותים.
במסגרת שלב ביסוס הבעיה לא הובאו מספיק נתונים שהעידו על כך שהכללים הקיימים אינם מאפשרים גמישות של התאגידים במסגרת הפעילות בערוצי שירות. בנוסף, הערכה של הצוות המקצועי ברשות שהובאה, העידה על כך שהכללים אינם ברורים אך לא תמכה את הבעיה שהוצגה בדוח. כמו כן, הנתונים שהובאו לגבי ביקורות שנערכו מול ספקי מים שונים משקפים כי באופן כללי התאגידים עומדים בסה"כ בכללים, מספקים שירות טוב וממוצע הציונים שלהם עולה בין כל סבב. על כן מתבקש היה ליישב את נתונים אלה עם הבעיה שהוגדרה כבעיה סיסטמתית.
משרד האנרגיה
תזכיר חוק מקורות אנרגיה (תיקון), התשפ"ד - 2024

[מספרנו: 2024.01.21]
29.85
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את תזכיר חוק מקורות אנרגיה כך שתתבצע התאמה מלאה בין הרגולציה הישראלית בייבוא לבין הרגולציה האירופית. זאת, בהתאם להחלטת ועדת שרים ליוקר המחיה מיום 29.2.2024. האסדרה עוסקת במספר סוגיות הקשורות לייבוא – המסמכים הדרושים להוכחת הייבוא מאירופה, חוסר בהירות בהגדרת ״מוצר חשמל״, חוסר בכלי אכיפה מתאימים, חוסר התאמה בסימון אנרגטי לתנורי חימום חשמליים ותוקף אישור הייבוא.
הניתוח לא מציג נתונים על מנת לתקף את ההסבר לבעיה הסיסטמתית. על מנת לבסס את סיסטמתיות הבעיה נדרש היה למשל לציין כמה יבואנים ישירים ומקבילים של מוצרי חשמל קיימים בשוק, כמה מתוכם נדחו בעקבות אי הגשת מסמכים או כמה זמן המתנה נדרש לקבלת אישור ייבוא. נוסף על כך, אין בדוח כל תיאור של מאפייני השוק (יבואנים גדולים או קטנים, מוצרים נפוצים וכן הלאה).
משרד הבריאות
תזכיר חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' ....), התשפ"ד–2024

[מספרנו: 2024.01.20]
16.95
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת להסיר חסמי יבוא עבור יבואני תמרוקים. זאת, באמצעות אימוץ התקינה האירופית אל הדין הישראלי, וכן באמצעות יצירת מסלול יבוא אלטרנטיבי שבו יבואנים שירשמו כ'יבואנים נאותים' לא ידרשו עוד להחזיק בתיקי הבטיחות של התמרוקים (למעט סוגי תמרוקים שהוחרגו והוגדרו כ'תמרוק ייעודי'), אלא יידרש מהם להחזיק בהתחייבות הספק לעדכן אותם בדבר התראות שהתקבלו בנוגע לתמרוקים.
הפתרון שנבחר מציג מסלול ייחודי לישראל, מבלי שנבדקה חלופה שבוחנת התאמה מלאה של אסדרת היבוא לאסדרה באירופה. בפרט, אין נימוק מדוע יש צורך בדרישות הייחודיות לישראל, ומדוע הוחלט להחריג את סוגי התמרוקים שהוחרגו מהאסדרה. כמו כן, לא בוצע שיתוף ציבור לפני גיבוש הדוח, ואין כימות עלויות ותועלות עבור החלופה שנבחרה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תזכיר חוק לתיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.19]
31.80
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת להחריג כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) וכלים הפטורים מרישום ורישוי (כגון אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים) מהגדרת "רכב" בחוק, ולאסדר את יבואם בצורה ייעודית שמותאמת למאפייני כלים אלו. זאת, לאור המאפיינים השונים של כלים אלו לעומת כלי רכב אחרים.
בדוח אין התייחסות לנתונים שמתקפים את היות הבעיה סיסטמתית. בדוח מצוין כי יבואני כלי צמ"ה וכלים הפטורים מרישוי לא יכולים לעמוד בדרישות היבואנים לפי החוק, ושלולא פטירתם מדרישות החוק שוק כלי הצמ"ה וכלים הפטורים מרישוי לא יוכל להתקיים. אולם, אין נתונים אמפיריים או פירוט מספק לגבי חוסר היכולת לעמוד בדרישות החוק.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תזכיר חוק לתיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.18]
26.55
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת, בין היתר, לתקן את החוק כך שיסמיך את המנהל לפטור מבקש רישיון יבוא חדש מתנאים שנקבעו בחוק, להגביל רישיון יבוא מטעמי תחרות, ולהרחיב את יכולת הטלת הסנקציות של המנהל במקרה של הפרה על ידי בעל רישיון. החוק הקיים לא מאפשר למנהל לספק פתרונות נקודתיים שיאפשרו הכנסת טכנולוגיות חדשות לשוק הרכב ולהשפיע על מבנה השוק בהתאם להתפתחותו המתמדת.
בדוח אין התייחסות לנתונים שמתקפים את היות הבעיות המפורטות בניתוח סיסטמתיות. בדוח מצוין הצורך להעניק למנהל סמכות לפתור בעיות נקודתיות, אך אין נתונים שיעידו על היקף הבעיות ושמדובר על בעיות שחוזרות על עצמן. כמו כן, בדוח אין כימות עלויות ותועלות עבור כל חלופה, ולא מבוצעת סקירה בין-לאומית.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תזכיר חוק לתיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.17]
28.80
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת לעודד את התחרות בשוק יבוא הרכב, חלפי הרכב והמוסכים. זאת, באמצעות תיקונים אשר, בין היתר, ירחיבו את אפשרויות היבוא עבור יבואני רכב וחלפים ו יחייבו את יבואני הרכב להימנע מלהתערב ביבוא שמבוצע על ידי יבואן אחר.
בדוח אין כימות עלויות ותועלות עבור כל חלופה. בדוח חסר ניתוח כלכלי של השפעת החלופות, כך שיהיה ניתן ללמוד על היקף השפעתן על יוקר המחיה. כמו כן, בדוח לא מבוצעת סקירה בין-לאומית, זאת על אף שקיימת אסדרה של התחום ברוב מדינות העולם.
משרד הפנים
טיוטת תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשפ"ד - 2024

[מספרנו: 2024.01.16]
36.60
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לייעל את תהליכי ביקורת הגבולות עבור תיירים ומבקרים המגיעים לישראל, להפחית את מספר מסורבי הכניסה בבקרת הגבולות בכניסה לישראל, לשפר את השירות הניתן בביקורת הגבולות ולצמצם זמני המתנה. זאת, ע״י התאמת תהליכי עבודה להיקפים העולים של זרים המגיעים לישראל והטמעת תהליך רישוי מוקדם טרם הגעה למדינת ישראל.
הניתוח לא לוקח בחשבון את כל האינטרסים של הגורמים שיושפעו מן החלופות. כך למשל, הניתוח לא מתייחס לאינטרסים של תיירים שאינם מסורבי כניסה שיוטלו עליהם עלות בירוקרטית נוספת של אגרה וזמן מילוי טפסים.
המשרד לביטחון לאומי
טיוטת נוהל בנושא דוח הערכת סיכוני אש למבני תעשייה ואחסון

[מספרנו: 2024.01.15]
43.33
טיוטת נוהל
טיוטת הנוהל מבקשת לגבש נוהל אחיד לכתיבת דוח הערכת רמת הסיכון של מבני תעשיה ואחסון, אשר מאופיינים בשונות גבוהה. זאת, עקב הוראות פרק ד' החדש לתקנות התכנון והבניה אשר קובעות חובת הגשת מסמך הערכת סיכונים מבלי שנקבע נוהל המסדיר זאת. הנוהל שנקבע אמור לייצר אחידות, פשטות ובהירות ולצמצם את עלויות כתיבת דוח הערכת רמת הסיכון.
הדוח לא מתייחס להערה שעלתה בשיתוף הציבור, לפיה, עלות החלופה המוצעת תהיה גבוהה יותר מהעלות של המצב הקיים. ראוי לציין לחיוב את כימות העלויות שנעשו בדוח. עם זאת, מצוין כי הכימות מבוסס על תמחור שנעשה על ידי יועץ חיצוני מהשוק, אולם לא צוין מה הניתוח שביצע היועץ, על מה הוא התבסס וכיצד הוא חישב את העלויות.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
תזכיר חוק התקנים (עמידה בדרישות אסדרה אירופית)(תיקון מס' ___), התשפ"ד–2024.

[מספרנו: 2024.01.14]
24.60
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת לצמצם אסדרה ונטל בירוקרטי על יצרנים, יבואנים, וקמעונאים, לקדם התחרות, לעודד סחר חופשי בין מדינות, להרחיב את היצע המוצרים שמיובאים לשוק המקומי, ולהפחית את יוקר המחיה.
הניתוח לא מכמת את העלויות הכרוכות בכל חלופה. כך למשל, עלויות בדיקת ההתאמה לדרישות הרגולציה האירופית ע״י ביקורים של מפקחים מטעם הרגולטור במחסני היבואנים ובשווקים. בנוסף, החלופה הנבחרת דורשת שני מנגנוני אכיפה שונים- המנגנון הקיים, והקמת מנגנון חדש לאכיפה וראוי היה להתייחס לעלויות הכרוכות בכך.
המשרד לביטחון לאומי
טיוטת הצעה לשינוי מפרט אחיד 6.2 חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ"ר לפחות

[מספרנו: 2024.01.13]
30.95
טיוטת הצעה לשינוי מפרט אחיד
טיוטת האסדרה מבקשת להבטיח מענה אבטחתי אפקטיבי יותר, להבטיח משילות והעלאת תחושת ביטחון בקרב הציבור, ולהפחית עלויות אבטחה לא נחוצות.
הניתוח בוחן 4 חלופות מלבד חלופת האפס (המצב הקיים). החלופות כולן לא מתייחסות לאזור יו״ש. כלומר, על בסיס ניהול הסיכונים שהוצג, ביו״ש תיוותר אבטחה סטטית רציפה. אולם, בניתוח הבעיה, הניתוח מציין כי חלק מן הבעיה במצב הקיים היא העובדה שרמת ההכשרה של המאבטחים נמוכה והעובדה שיש מחסור במאבטחים.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד- 2024

[מספרנו: 2024.01.12]
25.90
תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לקבוע בהוראת שעה לשנתיים נוספות את התקנות הנוכחיות שיפקעו בקרוב, ולאפשר לבני זוג של מומחים זרים בהייטק לעבוד בישראל בכל עבודה, מבלי שהמעסיק של בן הזוג יצטרך לבקש היתר העסקה.
הניתוח לא מציג כל נתונים המוכיחים כי יש מחסור במומחי הייטק או כי אישור עבודה לבן הזוג זהו אכן רכיב המעודד את הגעת מומחי הייטק אלו. בניתוח נטען כי "על פי דיווחים" בתעשיית ההייטק בישראל חסרים מעל עשרת אלפים עובדים, עם כי לא ברור על אילו דיווחים נשען הדוח.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשפ"ד–2024

[מספרנו: 2024.01.11]
35.93
תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לתקן את התקנות באופן שתוארך התקופה בה ניתן להחזיק תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת באמצעות מעבר הדרגתי לצפיפות פחותה. החלופה נועדה למנוע מצב של מחסור קריטי באספקת ביצים.
הדוח מתעלם מהסיבה בעטיה נכתב דוח ה-RIA הקודם ועבורו שונו התקנות – הצפיפות בלולים אשר גורמת למחלות כסלמונלה ושפעת העופות. בנוסף, אין התייחסות לקצב בניית הלולים מאז התקנת התקנות. נתונים אלו מהווים חלק אינטגרלי מניתוח הבעיה, ויכלו לאפשר לזהות את הכשל ביישום התקנות.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
קביעת תקופת הרבייה ותקופת הגיוס במכמורת לשנת 2024 בהתאם לתקנה 8א(ד) לתקנות הדיג ותנאים בהיתר לפי תקנה 8א(א1) לתקנות הדיג

[מספרנו: 2024.01.10]
28.35
תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לקבוע את תקופת הרבייה האסורה בדיג ואת ההיתרים לתקופה זו וכן את תקופת הגיוס במכמורת - זאת מכוח תקנות הדיג 1937. מטרת תקופת הרבייה האסורה בדיג, הפוגעת בחופש העיסוק של הדייגים, הינה יצירת תנאים שיאפשרו את רביית הדגים בים התיכון ושמירה על משאב הדגה, שנפגע בעבר לאורך השנים.
הניתוח לא כולל שום נתון התומך בסיסטמתיות הבעיה. אין כל נתונים לגבי הדגה במי הים התיכון ומספרי הדייגים הרלוונטיים. נתונים אלו יכלו להבהיר את היקף הבעיה ואת משמעות איסור הדיג בתקופה זאת. בנוסף, מוזכרים בדוח מספר מחקרים וניתוחי מידע של נתונים שונים (למשל בחינת טמפ' במימי הים התיכון) ללא כל איזכור הנתונים עצמם. אין כל נתון המדבר על תקופות הרבייה של הדגים השונים כמו גם על תקופת הגיוס במכמורת.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)(תיקון), התשפ"ד-2024 [לעניין תוקף רישיון טכבכ"ט], טיוטת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון), התשפ"ד-2024 [לעניין תוקף רישיון טכב"ט] וכן טיוטת תקנות הטיס (מכוני בדק)(תיקון), התשפ"ד-2024 [לעניין תוקף רישיון טכבכ"ט]

[מספרנו: 2024.01.09]
46.26
תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להקל על הציבור ע"י ביטול הצורך בחידוש רישיון טכבכ"ט מדי שנתיים (כולל העלויות הכרוכות בחידוש), והחלפתו ברישיון קבוע. זאת בצמוד לדרישה רציפה לניסיון רלוונטי כתנאי לשימוש בזכויות הרישיון.
ברצוננו לציין לחיוב את רמתו הגבוהה של דוח ה-RIA. על אף העובדה שמדובר בהקלה רגולטורית הדוח מפורט ומבוסס על נתונים. בפרט, נציין לחיוב את העובדה שהצבתם יעדים מדידים ומועד לבחינה מחודשת של האסדרה.
משרד המשפטים
טיוטת תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה מקצועית), התשפ״ד-2024

[מספרנו: 2024.01.08]
37.40
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להתקין תקנות אשר יקבעו כללי אתיקה והתנהגות מקצועית בתיווך מקרקעין. בין היתר, מוצע להסדיר את אופן ההתנהגות כלפי לקוחות וצדדים נוספים, מידע שיש חובה למוסרו, איסור התניות שונות למתן שירותי תיווך, חובות כאשר המתווך מייצג יותר מצד אחד בעסקה
ועוד. זאת על מנת לפתור את האתגרים המאפיינים את שוק התיווך במקרקעין, אשר נובעים מפערי כוחות בין המתווכים לקונים ושוכרים ופוגעים בקונים ובשוכרים.
הניתוח אינו מתייחס לכל העלויות הכרוכות באסדרה הקיימת כיום ובחלופה הנבחרת ובתוך כך, אינו מתייחס לכך שהחלופה הנבחרת עלולה לייקר את עלות התיווך. כמו כן, הניתוח כלל לא מתייחס לעלויות שיטילו החלופות השונות על הממשלה.
משרד המשפטים
טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (השקעת כספי אדם שמונה לו אפוטרופוס, ומי שמינה מיופה כוח לענייני רכוש), התשפ"ד- 2024

[מספרנו: 2024.01.07]
42.65
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לקדם השקעה מיטבית של כספי אדם שמונה לו אפוטרופוס או של כספי ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף. זאת, תוך יצירת הסדר מאוזן שיבטיח מחד להקל על תהליך ההשקעה, ומאידך שהכספים ינוהלו באופן אחראי כך שתתקבל תשואה הולמת ויינתן מענה לצרכיו העתידיים של הממנה.
טיוטת האסדרה ברובה גובשה על סמך הניתוח, אך יש הסדרים פרטניים למימוש החלופה הנבחרת שלא נידונו בדוח. כך למשל, סוגי אפיקי השקעה מותרים וטווחי הזמנים לגביהם שנקבעו בס׳ 2(א)(1), 2(א)(2). כך, גם ההגבלה על שימוש מירבי באפיקי השקעה שנקבעו בתוספת לטיוטת התקנות לא נדונה בדוח כלל.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.06]
21.03
טיוטת תקנות
התנאים לרישום טרקטורון שבתקנה 363ד(א) בתקנות התעבורה נכתבו במטרה להסדיר רישום טרקטורון לצרכי עבודה בלבד. אולם, בפועל הם חלים גם על טרקטורון המיובא לארץ למטרות פנאי וקובעים כי כל טרקטורון המיובא לארץ, בין אם שייעודו לצרכי עבודה ובין אם שייעודו לצרכי ספורט ופנאי, חייב לעמוד בדרישות של טרקטורון לצרכי עבודה לצורך רישומו.
הניתוח לא מציג נתונים שתומכים את ההסבר לכך שהבעיה סיסטמתית. כך למשל, הניתוח מציין כי הדרישות בתקנה מובילות לעלות רגולטורית, אך לא מציין מהי עלות זו. בנוסף, ייתכן שראוי היה להביא נתונים לגבי מספר הטרקטורונים המיובאים לארץ, ובתוך כך כמה מהם מיועדים לצרכי עבודה וכמה לצרכי ספורט. כמו כן, במסגרת ניתוח הבעיה, ולאור זאת שמוצע להסיר מגבלת מהירות, ראוי היה לציין האם המשמעות היא הסרת כל הגבלת מהירות בשימוש בכלי (או שהעניין מוסדר גם במקום אחר).
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) (תיקון) (הצבעות אלקטרוניות), תשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.05]
36.18
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת להסדיר את האפשרות לקיים הצבעה אלקטרונית באספה כללית של אגודה שיתופית. זאת, לאחר שפסק דין שניתן באחרונה עורר ספק בשאלת חוקיות ההצבעה האלקטרונית. ההסדר קובע עקרונות מחייבים לביצוע ההצבעה האלקטרונית, בהתאם למקובל בעולם בהצבעות כאלה, ומטיל על המפוקחים את האחריות לוודא שההצבעה מתבצעת לפי העקרונות הללו.
לא נראה שנערך שיתוף ציבור בסוגיה זו. ניתן היה להתייעץ עם חברי אגודות שיתופיות ועם חברי ההנהלה שלהן. בנוסף, לא מופיעה בדוח כל התייחסות לשילוב גורמים ממשלתיים בעלי זיקה בנושא – ניתן היה להביא את עמדת משרד המשפטים בסוגיית שמירה על הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי. נוסף על כך, יוער כי מן הראוי היה לתת פרק זמן של לפחות שלושה שבועות להערות הציבור באתר החקיקה, כפי שנהוג.
זרוע העבודה
תזכיר חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳...), התשפ״ד-2024

[מספרנו: 2024.01.04]
25.50
תזכיר חוק
טיוטת האסדרה מבקשת להרחיב את סוגי המבנים לגביהם מורשי נגישות מתו״ס שאינם מהנדסים או אדריכליים רשויים רשאים לאשר נגישות מבנים, תשתיות וסביבה (מתו״ס).
הניתוח לא מציג נתונים כדי להעריך את היקף הבעיה. בנוסף, נטען כי הידע המקצועי של הנדסאים מורשי נגישות מתאים למתן חוות דעת גם לגבי מבנים שאינם בגדר ״מבנה פשוט״. אולם, הניתוח לא מציג את הידע הדרוש למתן חוות דעת במבנים אלו ביחס לידע שרוכשים ההנדסאים במהלך לימודיהם, על מנת לבסס כי הפגיעה בחופש העיסוק אכן אינה מוצדקת. אמנם הניתוח מתייחס לאי הוודאות הנובעת לאור כל זאת, אך הוא לא מתמודד איתה.
המשרד לביטחון לאומי
טיוטת תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות)(הוראת שעה), התשפ"ד-2024, טיוטת תקנות כלי הירייה (הכשרה)(הוראת שעה), התשפ"ד-2024

[מספרנו: 2024.01.03]
41.06
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לתת מענה ישים למחזיקי רישיונות כלי הירייה שתוקפם עתיד לפוג ועתידים לאבד את רישיונם, ולהקל על העומס הרב שבטיפול בבקשות באגף ובמטווחי ההכשרה. זאת, עקב המצב הבטחוני בעקבות מלחמת חרבות ברזל שהוביל לכך שישנם מעל 150,000 בקשות חדשות לרישיונות נשק הממתינות לטיפול.
הניתוח מתייחס לעלויות שכל חלופה תטיל על הממשלה, אולם הוא לא עושה זאת באופן מקיף, ולא מציין מהי המשמעות של הנטלים שהוא מתאר עבור האגף לרישוי ופיקוח כלי יריה במשרד לביטחון פנים, הרגולטור והמטווחים מבחינת תקני עבודה, זמן עבודה ושעות עבודה.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תנאים ברישיון עסק למתקני טיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות ואימוץ תקן Cenelec EN50625

[מספרנו: 2024.01.01]
41.80
טיוטת תנאים
טיוטת התנאים מבקשת לעגן בישראל באופן חלקי והדרגתי את תקן הסנלק האירופאי לטיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני. תקן הסנלק מאגד אסופת תקנים לפסולות אלקטרונית המסדירים את האיסוף, האחסון, ההובלה והדיווח הנוגעים לטיפול בפסולת זו. זאת, על ידי קביעת כללים מרכזיים לכל שרשרת הטיפול בפסולת על מנת למזער השפעות שליליות על הסביבה ובריאות האדם, להגדיל את פוטנציאל המחזור של פסולת זו, וליצור ודאות עסקית עבור גופים המוסמכים לטיפול בפסולת זו.
הניתוח כולל הגדרה ברורה של מטרות האסדרה ויעדיה. עם זאת, לא נקבע מועד לבחינת עמידה בהם, לא הוגדרה שיטת פעולה במידה שהאסדרה לא עמדה ביעדיה ולא הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות האסדרה בדיעבד.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תנאים נוספים בהיתר רעלים למסוף ימי

[מספרנו: 2023.01.33]
31.2
טיוטת תנאים
טיוטת הרגולציה מבקשת להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור מפני הסיכונים שבעיסוק בדלקים במסופים ימיים, הנובעים מכך שהתנאים ברגולציה הנוגעת לעניין לא מבטיחים תחזוקה נאותה של המסופים.
הניתוח לא מתקף אמפירית את היות הבעיה סיסטמתית. הניתוח מבסס את הבעיה באמצעות דוגמא לאירוע זיהום ימי חמור במסוף ימי אשדוד, ומתאר כי האירוע התרחש עקב כשל בצינור שנגרם כיוון שדרישות התחזוקה ברגולציה הקיימת לא היו מספקות, והובילו לתחזוקה לקויה שלא עמדה בסטנדרטים בינלאומיים. אולם, הניתוח מתאר את המקרה באופן כללי בלבד ולא מספק נתונים אודות סוג הכשל ואופן התרחשותו. כמו כן, ככל שיש, ראוי היה לספק דוגמאות נוספות לאירועי זיהום כתוצאה מתחזוקה לקויה של צנרות במסופים ימיים בארץ או בחו״ל, או לחילופין לציין כי מדובר במקרה בודד בארץ, ולהסביר מדוע למרות זאת ראוי להסדיר את הנושא ברגולציה.
משרד הפנים
תזכיר חוק עובדים זרים (תיקון מספר ____) (פיקדון לעובדים זרים), התשפ״ד- 2023 ו-טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ״ד-2023

[מספרנו: 2023.01.32]
36.25
טיוטת תקנות וטיוטת תזכיר חוק
טיוטת תזכיר החוק וטיוטת התקנות מבקשות לתקן את חוק עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים). לפי החוק כיום, טרם התיקון, שיהוי ביציאה מישראל של עובד זר בתום התקופה המותרת גורר ניכוי בשיעור הולך וגדל מכספי הפיקדון המופקדים לעובדים הזרים על ידי המעסיק. זאת כאשר הניכוי המקסימלי של 100% מכספי הפיקדון מתרחש לאחר שיהוי ביציאה של שישה חודשים ומעלה. טיוטות הרגולציה מבקשות לעדכן את תקופת הניכוי לשנה ולקבוע כי סכום הניכוי המקסימלי יהיה 75% מכספי הפיקדון.
בסעיף 1(4)(י) בטיוטת תזכיר החוק מוצע לקבוע כי כספים אשר לא הוצאו על ידי עובד זר, לרבות עובד זר מסתנן לאחר תקופה של מספר שנים לאחר יציאת קבע מישראל, יועברו למשרד הבריאות, זאת לשם הקצאתם למטרת בריאותם של עובדים זרים. בטיוטת תזכיר החוק לא נערך תהליך גיבוש רגולציה לסעיף זה והוא לא מופיע בניתוח. לכן, לא ניתן לבחון האם המטרה שנבחנה לשימוש בכספים היא המטרה המיטבית. כמו כן, לא נקבעו יעדים מדידים ומנגנון מחייב לבחינת השפעות הרגולציה בפועל ולבחינת הצלחתה בהשגת מטרותיה.
רשות התחרות
טיוטת כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה) (תיקון מס' ...), התשפ"ד-2023

[מספרנו: 2023.01.31]
17.15
טיוטת כללים
טיוטת הרגולציה מבקשת לחדש את פטור הסוג להסדרים בין מובילים באוויר לתקופה של חמש שנים נוספות. פטור הסוג נועד לפטור מובילים באוויר מהחובה לקבל היתר פרטני לגבי הסדרים תפעוליים וטכניים מסוימים, וכן לגבי מספר הסדרים המקובלים בתחום הטיסות, כמו הסדרי נוסע מתמיד והסדרי קישוריות. בשנת 2018 תוקן פטור הסוג, והוא הוחל גם על הסדרים שהצדדים להם החליטו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי וביצוע הערכה עצמית ללא קבלת היתר מראש, שהם אינם פוגעים משמעותית בתחרות.
בניתוח לא נבחנו יתרונותיה וחסרונותיה של כל חלופה, אלא רק צוינו חסרונותיהן של החלופות שלא נבחרו, ויתרונותיה של החלופה שנבחרה. ראוי היה לבחון יתרונות וחסרונות של כל חלופה, ולתמוך את היתרונות הנקובים בנתונים ומחקרים. בנוסף, כל החלופות שבוחן הדוח כבר נהגו בפועל בעבר, ועל כן ראוי היה לבצע בדיקת עומק ולנתח את העסקאות שנערכו במהלך שנים עברו על מנת לבסס את בחירת החלופה המיטבית.
רשות התחרות
טיוטת כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2023

[מספרנו: 2023.01.30]
16.15
טיוטת כללים
טיוטת הרגולציה מבקשת לחדש את פטור הסוג לכבילות נלוות למיזוגים לתקופה של חמש שנים נוספות. פטור הסוג נועד לפטור צדדים לעסקת מיזוג מהחובה לקבל היתר פרטני לגבי הסדרים מקובלים הנלווים לעסקאות מיזוג ונחוצים למימוש עיקרן. פטור הסוג כולל הסדרים העומדים במספר תנאים טכניים שעניינם משך ההסדר, זהות הגורמים עליהם יחולו הכבילות ומאפייני ההסדר. בנוסף או לחילופין, הוא חל גם על הסדרים שהצדדים להם החליטו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי וביצוע הערכה עצמית ללא קבלת היתר מראש, שהם אינם פוגעים משמעותית בתחרות.
הניתוח מפנה לדוח RIA שפרסמה רשות התחרות בשנת 2021 ובו אכן נעשתה סקירה בין לאומית באירופה וארה״ב. אולם, סקירה זו רלוונטית באופן כללי לנושא פטורי סוג, אך אינה מותאמת לפטור הסוג נושא דוח זה, והינה כללית מדי. בנוסף, ראוי היה לערוך סקירה בין לאומית בנוגע לתיקון שנוסף לכללים בשנת 2018, לפיו כל פעולה שהצדדים להסכם מחליטים לאחר הערכה עצמית שאינה פוגע בתחרות, ניתן לעשות.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'_______), התשפ"ד - 2023

[מספרנו: 2023.01.29]
13.8
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת להתאים את הגדרת רישיון מסוג D1 כך שתיכלל בו האפשרות לנהוג ברכב להסעה של עד 19 נוסעים מלבד הנהג, במקום עד 16 נוסעים, ולבטל בכך את הצורך של נהגים להוציא רישיון C1 שבמהותו נועד לרכב כבד ומשאית עד 12 טונות, רק כדי לקבל רישיון לנהיגה ברכב להסעה של עד 19 נוסעים.
נערכה סקירה בין לאומית באירופה ובארה״ב, אך הסקירה מצומצמת מאוד ואינה מספקת. כך, הניתוח מציין בקצרה מהם סוגי הרישיונות באירופה ובארה״ב והגבלתם, אך לא מתאר את הדרישות להוצאת הרישיונות המדוברים. כלומר, הניתוח לא מסיק מהסקירה אף מסקנה שניתן להתבסס עליה. יתרה מזאת, לא נלקחה בחשבון האפשרות לשקול את התאמת הרגולציה לכללים החלים בחו"ל.
מנהל התכנון
תקנות התכנון והבניה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ג- 2023

[מספרנו: 2023.01.28]
32.65
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת להתקין תקנות בנוגע לתהליך קבלת היתר שינוי שימוש למטרת עסק. מטרת התקנות החדשות היא לקצר את ההליך הארוך והמסורבל הקיים היום לקבלת היתר כאמור וזאת כדי להקל על הנטל הרגולטורי המוטל על בעלי עסקים.
נראה כי לא נערך שיתוף ציבור אשר היה יכול לשפוך אור על מאפייני הבעיה ובהתאם לתרום גם לגיבוש החלופות, במיוחד עם בעלי עסקים קטנים ובינוניים אשר מושפעים רבות מהרגולציה. עם זאת, נערך שיתוף רחב.
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבניה (רישום בקרים), תשפ״ג - 2023

[מספרנו: 2023.01.27]
12.65
טיוטת תקנות
הרגולציה מבקשת להסדיר את הכשרת בקרי המבנה על ידי הקמת מכוני הכשרה אשר יפעלו בשוק הפרטי. לפי טיוטת התקנות, כל גוף אשר עומד בתנאי הסף שהוגדרו, יוכל להעמיד עצמו כמועמד לקבלת היתר משר הפנים להקמת מכון להכשרת בקרי מבנה. כמו כן, בטיוטת התקנות מצוינות
דרישות לצורך הכרה כבקר מבנה.
הדוח מבסס את קיום הבעיה לפיה מתרחשת פגיעה בבטיחות הציבור בעקבות ליקויים הקיימים בתהליכי בניה על ידי הפניה לנכתב בדוח ועדת זיילר. עם זאת, דוח הוועדה פורסם ב-2003 ועברו מאז שני עשורים בהם חלו שינויים בשוק הבניה וברגולציה שחלה עליו. על כן, כדי לבסס כי הבעיה ומאפייניה נותרו כשהיו, היה נכון לספק נתונים עדכניים ולהסביר על התרחשות הבעיה כיום. בנוסף, אם נראה כי חובת בקרה על מבנים במודל הקיים מספקת פתרון הולם לבעיה שהוצגה, היה נכון לספק נתונים המעידים על כך וכמו כן להסביר על תהליך הכשרת הבקרים ועל פעילותם בשטח.
משרד הבריאות
תזכיר חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת הוראת מעבר בכירופרקטיקה) ותקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (כירופרקטיקה)

[מספרנו: 2023.01.26]
19.15
תזכיר חוק + טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת ליישם את הוראות חוק מקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 ולקבוע הוראות לעניין סדרי הבחינות בכירופרקטיקה, לעניין עבודה בפיקוח ולעניין הכשרה מעשית, תקופתה וסדריה. היעדר תקנות המגדירות הוראות לתנאים הנדרשים לעיסוק במקצוע הכירופרקטיקה מאפשר למי שאינו בעל הכשרה מתאימה להציג עצמו ככירופרקט ולהציע טיפול אשר עלול להעמיד בסיכון את בריאות הציבור.
לא ברור האם הבעיה לפיה מי שאינו בעל הכשרה מתאימה מציג עצמו ככירופרקט היא אכן בעיה סיסטמתית. זאת, כיוון שדוח ה-RIA לא מציג נתונים בעניין נזקים שנגרמו עקב טיפול על ידי גורם בלתי מוסמך, דוגמאות למקרים כאלו, או נתונים המראים באיזו תדירות הם מתרחשים.
זרוע העבודה
ניתוח טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בתכשירי הדברה), התשפ״ג- 2023

[מספרנו: 2023.01.25]
29.05
טיוטת תקנות
הניתוח מציג ומפרט את הסכנות היכולות להיגרם לאדם עקב חשיפה ממושכת לחומרי הדברה שעלולה לגרום להשפעות בריאותיות חמורות. הניתוח מנסה למצוא פתרון לכך שעובדים המיישמים תכשירי הדברה מן הקרקע נחשפים לחומרים אלו, ובתוך כך לפתור 6 בעיות הנגזרות מבעיה זו.
"גיבוש חלופות- הניתוח מזהה 6 תת בעיות המשפיעות על הפגיעה בבריאות מדבירים המיישמים חומרי הדברה מן הקרקע. הניתוח בוחן את היתרונות והחסרונות של כל חלופה המוצעת לכל תת בעיה, אך עבור רוב הבעיות (מלבד 2) הניתוח בוחן רק חלופה אחת מלבד חלופת האפס. כלומר, עבור בעיות אלו לא נבחנו חלופות כלל, אלא הוצגה בעיה והפתרון הנבחר לה.״
משרד הפנים
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (שלד וביסוס), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.24]
18.00
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת להתקין תקנות הנוגעות לרבש״ח (רכיבי בניין שאינם חלק מהשלד) ולסקרי קרקע. הרגולציה המוצעת מהווה חלק חשוב מהניסיון להכין קוד בנייה מקיף שיחליף את החקיקה הקיימת בנושאים אלו הלוקה בפיזור ובסתירות, זאת בעקבות המלצת ועדת זיילר. בדוח נטען כי עד לתקנות המוצעות, רבש״ח לא הוזכרו בחקיקה ועל כן לעיתים לא היה כל גורם הנושא באחריות מוגדרת על תכנון, ביצוע ובקרה של חלקים אלו. בנוגע לסקר הקרקע, כיום הוא נעשה במתכונות שונות, ומטרת הרגולציה להסדיר את ביצועו תוך קביעת תכולתו וזאת על מנת שיימנעו ליקויים במבנה וסיכונים למשתמשים בו.
הניתוח לא כולל בחינה של חלופות ממשיות לטיפול בבעיה, אלא רק של החלופה המוצעת- עיגון נושא הרבש״ח בתקנות, ומיסוד נחיצותו, תכולתו ותכליתו של סקר הקרקע. בנוסף, לא נערכה סקירה בין-לאומית. נושא תקני בנייה אינו נושא ייחודי לישראל, ובדוח אף נטען כי התקנות מאפשרות הישענות מקצועית על תקינה בין-לאומית מוכרת ומבוססת במצבים בהם התקינה הישראלית לא נותנת מענה. אולם, לא הובאו בדוח נתונים אודות תקינה בין-לאומית זו.
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (תכנית לרישוי מהיר), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.23]
22.00
תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת לקבוע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, לפי סעיף 70ד' בחוק התכנון והבנייה. זאת כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
לא נערכה סקירה בינלאומית של חלופות לפתרון הבעיה. לא עולה מהניתוח שהסדר זה ייחודי לישראל בלבד. לאור זאת, סקירה הבוחנת את פרטי ההסדרים המקובלים במדינות שונות הייתה יכולה לסייע בהצעת חלופות נוספות.
משרד התקשורת
תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ג-2023

[מספרנו: 2023.01.22]
17.15
תזכיר חוק
דוח ה- RIA מבקש לעדכן את הרגולציה בתחום התקשורת כך שתתאים לשינויים הטכנולוגים שחלו בשנים האחרונות ולהגברת התחרות בענף. כך, המשרד מבקש לרדד את הרגולציה שחלה על ספקי תוכן אודיו-ויזואלי ולהחילה באופן שוויוני תחת עקרון של אדישות טכנולוגית, לעדכן את המגבלות על בעלות צולבת של מספר גופי תקשורת ולהקים רשות חדשה במקום הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולווין, להנגיש אירועי ספורט מיוחדים לציבור הרחב על ידי הקמת ערוץ ממשלתי ייעודי ולהסיר מגבלות על ספקים אחודים אנכית בשוק התקשורת.
לצערנו, למרבית הרגולציה שנקבעה בתזכיר החוק, לא נערך דוח RIA כנדרש. כך למשל אין התייחסות בדוח ה-RIA להסדרים הבאים: היקף ההשקעה של ספקי תוכן בין-לאומיים בהפקות ישראליות, חובת השקעה של ספקי תוכן ישראלים בהפקות קהילתיות, חובת השקעה של ספקי תוכן ישראלים בתוכניות המיועדות לילדים, לבני נוער או לגיל הרך, הטלת סנקציות כלכליות על גופים שלא עומדים בחובת ההשקעה בהפקות ישראליות, חובת השקעה של ערוצי טלוויזיה ישראלים בהפקות ישראליות, הרכב הרשות לתקשורת משודרת, אופן בחירתה, מדיניותה וחלקן הארי של סמכויותיה, כינון הסדר אתיקה בחדשות אשר יגובש עצמאית על ידי כל ספק חדשות ויהיה בסמכות הרשות לאכוף, ביטול החובה לספק חדשות באמצעות חברת חדשות, שינוי מבחני התמיכה בהפקות מקומיות העוסקות בתרבות קהילת יוצאי אתיופיה, הקמת אפליקציה חדשה לשידור התכנים של עידן פלוס, חיוב תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת לספק לכל ספק תכנים ישראלי את התכנים שלהם ללא תמורה, איסור על ספק תכנים לקדם ערוצי חדשות בשלט, הכפפת תחום הרדיו לרשות לתקשורת משודרת, הקמת אפליקציה תחת הרשות לתקשורת משודרת על גביה היא תפיץ תכנים וביטול איסורים רגולטורים לעניין ״שידורים אסורים״.
זרוע העבודה
טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה עם זיקוקין דינור), התשפ"ג-2023

[מספרנו 2023.01.21]
27.85
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת להעלות במדרג הנורמטיבי את נוהל מינהל הבטיחות, בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור תשפ"א 2021 ולהכריז על זיקוקי דינור מקטגוריה 2 כחומר נפץ כפי שהוחלט בהחלטת הממשלה 549. מטרת הרגולציה בהתאם לדוח שפורסם היא לשמור על רמת הסיכון הקיימת בהפעלת זיקוקי דינור ככלל, ולצמצם את השימוש בזיקוקי דינור הנמצאים בקטגוריה 2 למטרות פשיעה ואלימות בחברה הערבית, בפרט.
הסיבה לאכרזת זיקוקי דינור מקטגוריה 2 כחומר נפץ והעלאת הרגולציה במדרג הנורמטיבי, היא השימוש בהם בחברה הערבית למטרות אלימות ופשיעה. עם זאת, לא ניתנו נתונים על השימוש בזיקוקי דינור מסוג זה בחברה הערבית ולא נותח תהליך ההברחה.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
פקודת היבוא והיצוא (מתווה לשינוי שיטת היבוא), התשפ"ג–2023

[מספרנו: 2023.01.20]
40.45
תזכיר חוק
טיוטת הרגולציה מבקשת לעדכן את אופן בדיקת ייבוא טובין, באופן שיתאים ככל הניתן לעקרונות מודל היבוא של האיחוד האירופי. מטרת הרגולציה בהתאם לדוח שפרסמתם היא צמצום הנטל הבירוקרטי החל על היבואנים.
ראוי לציין לחיוב את שיתוף הציבור שנעשה בקרה הציבור המפוקחים והציבור הרחב. בעייתית העובדה שלא נעשה שיתוף עם גורמים ממשלתיים רלוונטיים כמו רשות התחרות למרות שיכולה הייתה להיות להם תרומה ממשית.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
תזכיר חוק קידום התחרות בענף המזון (הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה)(הוראת שעה), התשפ"ג - 2023

[מספרנו: 2023.01.19]
16.55
תזכיר חוק
טיוטת הרגולציה מבקשת לקדם את התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ולהביא להפחתת מחירי המצרכים לצרכן, כך שמוצרים בעלי מותג חזק, ישווקו על-ידי ספקים שונים, באופן שיאפשר כניסה של ספקים קטנים יותר לשוק. מטרת הרגולציה בהתאם לדוח שפורסם היא להפחית את הריכוזיות ולהגביר את התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה.
בדו"ח הוצגה בעיה מערכתית של כשל שוק מבני הבא לידי ביטוי בריכוזיות גבוהה. לכאורה, נידונו ארבע חלופות כולל חלופת האפס (ללא שינוי במצב הקיים). חלופה 1 וחלופה 2 נגעו כל אחת במקטע שונה של שרשרת ההפצה של המוצרים (החלופה הראשונה נועדה לטפל ביבואנים הגדולים והחלופה השנייה ביצרנים הגדולים) וחלופה 3 מהווה שילוב של שתי החלופות. כלומר, על אף שמדובר בבעיה משקית רחבה, הלכה למעשה, נדונו שתי חלופות בלבד, מה שלא עומד בהלימה לגודל הבעיה. בנוסף, גיבוש החלופות מתייחס רק לבעיית הריכוזיות אך לא לבעיית רישיונות היבוא שצוינה בדו"ח. עם זאת, ראוי לציין לחיוב את הסקירה הבינלאומית, שנעשתה ביחס למספר רב של מדינות. אך מצד שני, ניכר החוסר בנתונים על מידת האפקטיביות של ההסדרים בהן המדינות נקטו (כדוגמת, ארגנטינה). פגם מהותי נוסף נוגע לכך שאין אזכור באף חלופה מוצעת לסטנדרטים בינלאומיים, למרות שמוזכר בדו"ח כי החלופות יתייחסו לכך.
זרוע העבודה
טיוטת צו החשמל (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ג-2023 וטיוטת תקנות החשמל (רישיונות), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.18]
32.6
טיוטת תקנות וטיוטת צו
טיוטת הרגולציה מבקשת לעדכן את מדרג הרישיונות הנדרשים לצורך עיסוק במקצועות החשמל באמצעות עדכון סמכויות לעוסקים באופן שמאפשר להם לעבוד עם מתחים גבוהים יותר, קיצור זמני התמחות וביטול חלק מהרישיונות. זאת, במטרה להקל על העוסקים בתחום, לפשט את הנגשת המידע לציבור אודות סוגי ההרשאה השונים שיש לכל עוסק, להגדיל את מספר העוסקים במקצוע כדי לענות על צרכי המשק ועוד.
לא נערכה בחינת עלויות ישירות לרגולציה, אלא באופן מילולי בלבד על סמך הנחות וללא ניתוח כמותי כלל, על אף שנראה שלרגולטור ישנו מאגר נתונים רלוונטי לצורך הניתוח כאמור. השינוי המוצע הינו בעל השפעה משקית רחבה וראוי היה לעשות ניתוח עלויות שעלול היה להוביל לקבלת החלטות שונה בהינתן בסיס נתונים מקיף לבחינת החלופות המוצעות.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.17]
24.70
טיוטת תקנות
הרגולציה מרחיבה את הגדרת המונח ״מדרכה״ לחלקי דרך נוספים, המיועדים להולכי רגל, אבל שאינם עונים להגדרה המשפטית של מדרכה (כגון שבילים ייעודיים, טיילות, גנים ורחבות ציבוריים). זאת, על מנת להרחיב את יכולת הפיקוח של פקחי הרשויות המקומיות, וכך להפחית את הסכנה הבטיחותית עבור הולכי הרגל עקב המפגש בינם לבין כלים דו-גלגליים באזורים אלו.
הדוח מתייחס לעלויות ולהשפעות הרגולציה באופן חלקי בלבד. כך, בנוגע לחלופה הנבחרת, הדוח לא מתייחס לפגיעה האפשרית בנגישות ובניידות של הרוכבים בכלים דו גלגליים כתוצאה מהרחבת תחומי האכיפה וצמצום נתיבי הנסיעה האפשריים. בנוסף, הניתוח לא מתייחס לחוסר הוודאות העלול להיווצר אצל רוכבי הכלים הדו גלגליים עקב הבחירה לאפשר חופש לרשויות המקומיות בגיבוש מתווה הצבת התמרורים והגדרת המרחבים בתחומן. זאת ועוד, הדוח לא מכמת את העלויות שכל חלופה מטילה על הציבור ועל הרשויות המקומיות.
משרד הבריאות
טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022 (תיקון מס'_)

[מספרנו: 2023.01.16]
8.7
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת להוסיף לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות את סידורי הנגישות הנדרשים לקבלת שירותי בריאות ולמקומות נתינתם (לרבות מרפאות עצמאיות) לאנשים עם מוגבלות. הרגולציה מבקשת לעשות זאת על ידי מתן אפשרויות לאספקת תקשורת מרחוק, מנגנון לזיהוי קבוע של מטופלים, מנגנון לטיפול באדם עם מוגבלות שיש לו קושי בשיתוף פעולה, ומנגנון לביצוע מעבר מאמצעי עזר לניידות לעמדת טיפול רפואי.
הניתוח לא מפרט מהן הבעיות הקיימות בנגישות מערכת הבריאות כיום, ומהו היקפן. למשל, אין מידע לגבי מספר המרפאות שאינן נגישות כיום או לגבי היקף הפגיעה בבעלי מוגבלויות. לכן, נראה שאין בדוח ניתוח והגדרה מדויקים של הבעיה הסיסטמתית. בנוסף, משום שהניתוח מתייחס למספר הסדרים שונים, היה ראוי לנתח את הבעיה הספציפית ביחס לכל הסדר בנפרד.
רשות התחרות
טיוטת כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה) (תיקון מס׳), התשפ״ג-2023

[מספרנו: 2023.01.15]
14.40
הוראת שעה
טיוטת הרגולציה מבקשת להבהיר כי הסכם הפצה בלעדית בין ספק למפיץ, לפיו המפיץ לא יתקשר עם אדם לשם הפצת הטובין אל מחוץ לשטח ההסכם, לא ייכלל במסגרת פטור הסוג. מטרת הרגולציה בהתאם לדוח שפורסם היא הורדת חסמי יבוא הנגרמים מהסכמי הפצה בלעדית, וזאת על מנת להגדיל את התחרות ולהקל על יוקר המחיה.
הדיון אודות הבעיה שהוצגה בדוח נעשה באופן תיאורטי בלבד, ללא צירוף נתונים המתקפים קיום של בעיה סיסטמתית וללא ודאות אודות גורמיה. כך, היה מקום לצרף נתונים המכמתים את היקף הבעיה ואת הנזק שהיא יוצרת. כמו למשל, נתונים על היקף ההסכמים הנערכים כיום ודוגמאות של הסכמי הפצה בלעדית ספציפיים אשר ממחישות מדוע הסכמים אלו פוגעים בתחרות. כמו כן, משתמע מהדוח כי הגורם לבעיה היא העובדה שההסכמים נכנסים בגדר פטורי הסוג, אך מאוחר יותר נאמר כי ההסכמים אינם נכנסים בגדר פטורי הסוג. בהיעדר ניתוח מדויק של הבעיה וגורמיה, יש קושי לבחון חלופות אשר יהוו פתרון אמיתי לבעיה.
זרוע העבודה
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות) (תיקון) התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.14]
32.00
תקנות
הניתוח מזהה בעיה סיסטמטית, שנובעת מדרישת ימי ההשתלמות של ממוני הבטיחות. כיום ממוני בטיחות מחוייבים לעבור 8 ימי השתלמות בשנה ולדווח עליהם באופן עצמאי. מדובר בדרישה מחמירה מדי משום שהדבר מעמיס כלכלית הן על המעסיקים של ממוני הבטיחות, והן על ממוני הבטיחות העצמאיים. כמו כן, עבור ממונים עצמאיים מספר ימי ההשתלמות הגבוה עלול לפגוע בכושר ההשתכרות שכן הדבר עשוי להקשות עליהם להצליח ולהגיע לכל מקומות העבודה עמם התקשרו. בנוסף, לפי השוואה שנערכה ביחס למקצועות דומים אחרים בשוק, נראה שהדרישה ל-8 ימי השתלמות בשנה היא דרישה חריגה.
הניתוח לא מגדיר יעד מדיד שבעזרתו ניתן לבחון האם מטרת הרגולציה הושגה (הקלת הנטל הבירוקרטי על ממוני הבטיחות ואפשור גמישות בפריסת ימי ההשתלמות), ולא נקבעו לוחות זמנים לבחינת עמידת הרגולציה ביעדים ובמטרות שהוגדרו. בנוסף, לא הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות הרגולציה ולא הוגדרו פעולות שיינקטו במידה והרגולציה לא תעמוד ביעדיה.
זרוע העבודה
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על בטיחות) (תיקון) התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.13]
35.9
תקנות
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית, שהיא שכיום מסלול ההכשרה לתפקיד מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל ארוך מדי ומשכך הוא מטיל נטל רגולטורי גדול מדי על המפוקחים. אורך המסלול הוא לכל הפחות 8 שנים כאשר מחצית ממנו מוקדש לצורך הסמכת תפקיד ממונה בטיחות. כפי שנקבע בדוח RIA קודם של המשרד משנת 2022, לצורך פתרון בעיה זו יש ליצור מסלול ייעודי להנדסאים בתחום הבטיחות. הדוח מזהה בעיה נוספת, שהיא שבמצב החוקי הנוכחי בוגרי שני המסלולים מחויבים כתנאי סף לממונה בטיחות, באותן שנות ניסיון (3) למרות השוני הרלוונטי בין תוכנית הלימודים הממוקדת והייעודית לבין התוכניות האחרות.
ראוי לציין לחיוב את הסקירה הבינלאומית המקיפה, שנעשתה ביחס למספר רב של מדינות. לפי הסקירה, ברוב המדינות, למעט ספרד, לא קיימת כלל חובת הסמכה או הכשרה לתפקיד ממונה הבטיחות. משכך, היה מקום לערוך השוואה מפורטת יותר בין מסלול ההכשרה בספרד לבין החלופה המוצעת בדוח ולהסיק ממנה מסקנות ספציפיות, כדי להבין איך נכון להסדיר נושא זה בישראל. למשל, האם בספרד יש מסלול נפרד המתמחה בבטיחות בנוסף למסלולים האחרים, האם יש חובת ניסיון כתנאי סף לממונה בטיחות וכדומה. סקירה בינלאומית כזאת הייתה עשויה לשפוך אור על מידת האפקטיביות של ההסדרים המוצעים בפתרון הבעיה.
משרד האנרגיה
טיוטת תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.12]
25.00
תקנות
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית, שהיא שכיום אין הסדרה ייעודית למקצועות במשק הגז הטבעי. כך, אין בדין הקיים בישראל רישוי למקצועות בתחום משק הגז הטבעי וקיימת חוסר אחידות ביחס לחובת ההכשרה. על כן, קיים חשש כי העובדים בתחום אינם מקצועיים ומיומנים מספיק, באופן שעלול לגרום לתקלות בטיחותיות שעלולות לעלות בחיי אדם, בנזק סביבתי, ובנזק כלכלי רב. כמו כן, עניין זה חשוב במיוחד לאור התפתחות משק הגז הטבעי בישראל בשנים האחרונות.
הניתוח בוחן רק חלופה נוספת מלבד לחלופת האפס והוא עשה זאת באופן כללי בלבד. משכך, נראה שמגוון החלופות צר מדי. יתר על כן, משום שהחלופה המוצעת כוללת בתוכה הסדרים רבים, היה מקום להציע תתי חלופות לסוגיות שעלו. החוסר בבחינה של חלופות אלו, משמעותי במיוחד לאור העובדה שמדובר ברגולציה משמעותית המבוססת על רישיונות ויצירת מקצוע חדש. כמו כן, ייתכן שהיה מקום לבחון חלופה מסוג שונה של רגולציה שאינה רישיונות, שכן כאמור, מדובר ברגולציה המחמירה ביותר.
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (תכנית לרישוי מהיר), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.11]
23.49
טיוטת תקנות
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית שהיא התמשכות הליכי הוצאת הרישוי והתכנון בישראל, באופן המהווה חסם משמעותי בהגדלת היצע הדיור. בפרט, הניתוח מזהה פער ברגולציה, שהוא היעדר מסגרת חוקית מפורטת דיה ל"תוכנית רישוי מהיר" שהתווספה לחוק התכנון והבניה בשנת 2022 במסגרת תיקון 139. תוכנית לרישוי מהיר היא תוכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש. לפי התוכנית, ניהול תהליכי הרישוי והתכנון יתבצעו במקביל, בניגוד למה שהיה נהוג עד היום.
מכיוון שבחינת היבטי העלות-תועלת בניתוח הייתה חלקית, לא ניתן לדעת בוודאות שנבחרה החלופה שממקסמת את הערך לחברה. למשל, לא נערך כלל כימות עלויות וכימות של צמצום הנזק מהבעיה. כמו כן, יש קושי להבין מהניתוח האם החלופות מציבות מתווה רגולטורי ישים, אשר מקנה וודאות מספקת ליזמים. כך, לא ברור האם יזמים יבחרו בפועל במסלול המקוצר או יעדיפו להישאר במסלול המקורי, באופן שלמעשה יחתור תחת מטרות תוכנית הרישוי המהיר.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'..), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.10]
19.45
טיוטת תקנות
טיוטת האסדרה מבקשת לעדכן את קטגוריות הרכב שבתקינה הישראלית, כך "שתושווה לתקינה האירופית, היבוא יעשה בצורה בטוחה, והכלים יהיו בעלי האישורים המתאימים לעלות על כבישים ציבוריים". מטרת האסדרה בהתאם לדוח שפורסם היא להפחית את זליגת הכלים התפעוליים לכבישים ציבוריים, לקדם את בטיחות השימוש בכלים ואת בטיחותם של משתמשי הדרך.
נראה כי הניתוח לא מתייחס כלל להיקף הבעיה, לעלויותיה ולהשפעותיה על המשק לרבות סיכון חיי אדם. מהניתוח לא ברור כמה כלי רכב תפעוליים עולים כיום על דרכים ציבוריות, לא ברור כמה כלי רכב ישנם בישראל שיכולים לחסות תחת הקטגוריה האירופאית שמסדירה את הכללים לגבי כלי הרכב דנן, ולא ברור כיצד האסדרה והשינוי הרגולטורי יביא לכך שבפועל יצטמצמו כלי הרכב התפעוליים שנוסעים על דרכים ציבוריות, בהתאם למטרות שהוגדרו בדוח ה-RIA. בנוסף, חסרה התייחסות לבעיות ולנזקים שמתרחשים בעקבות עלייתם של כלי הרכב התפעוליים לדרכים ציבוריות.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
תזכיר חוק הפיקוח על ענף היהלומים ואבני החן, התשפ"ג–2023

[מספרנו: 2023.01.09]
18.80
תזכיר חוק
לפי תזכיר החוק, יוותרו דרישות הרישוי עבור העוסקים ביהלומים על כנן, וייתוספו דרישות רישוי עבור העוסקים באבני חן, וביהלומים שיוצרו בידי אדם. מנגד, ביחס לעוסקים בשיבוץ, תחול הקלה מסויימת ביחס למצב הנוהג.
במסגרת שיתוף הציבור נטען כי אין מקבילה לרגולציה המוצעת במדינות אחרות, וכי החלת חובת רישוי בישראל תביא לפגיעה קשה ביכולתם של יצרנים ישראלים להתחרות בשוק הבין לאומי. ואולם, תגובת המשרד לא כללה נתונים סותרים, וכן לא הצביעה על בעיה ייחודית לשוק הישראלי שמצדיקה
הכבדה זו.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)(תיקון), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.07]
18.45
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת לקבוע הוראות לעניין אופן ההתקשרות של יבואני רכב עם מוסכי שירות שעובדים כחלק מרשת היבואן כדי לשמר את התחרותיות בענף המוסכים. תנאים אלו נועדו לגשר על פערי הכוחות בין יבואני הרכב למוסכים, ולמנוע פרקטיקות לא הוגנות ואנטי-תחרותיות כלפי המוסכים.
החלופות מוצגות כתקנות מפורטות אל מול תקנות שאינן מפורטות, אך מבלי לערוך דיון כמעט בתוכן התקנות, באופן שלא מאפשר להבין את השיקולים מאחורי מנגנוני ההתערבות. חלופות אינן נבדלות ברמת הפירוט של התקנות אלא באופן ההתמודדות עם הבעיה. נראה כי בין אם מדובר ברמת פירוט גבוהה או נמוכה, אופן ההתמודדות זהה באופיו ונבדל רק במידת הספציפיות של ההסדרים.
משרד הבריאות
תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס'), התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.06]
24.85
תזכיר חוק
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית, לפיה קיימת סכנה ממשית בשימוש במערכות הגזים הרפואיים ללא הכשרה מתאימה. אלו מערכות רגישות מאוד, שתקלות בהן עלולות לגרום לפגיעה בחיי אדם. ואכן, בשנים האחרונות התרחשו במוסדות הרפואה בארץ אירועים רבים וחמורים, אשר פגעו בבריאות המטופלים (ואף בחייהם של המטופלים). הבעיה נובעת מליקויים במערכות גזים רפואיים וכן טעויות אנוש.
הבחירה בפתרון של רישוי והכשרה, המטיל נטל רגולטורי רב ביותר דורשת עבודה מעמיקה: ביסוס הבעיה בנתונים מפורטים, השוואה של הנתונים יחסית למדינות העולם וסקירה בינלאומית רחבה ומעמיקה. כל זאת לצערנו לא נעשה.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשפ"ג-2023 [לעניין שקילת הרשעה בעבירה פלילית לצורך מתן רישיון, הגדר או תעודת איש צוות]

[מספרנו: 2023.01.05]
42.15
טיוטת תקנות
התקנה הנוכחית קובעת כי לא יינתן רישיון לעובד טיס אלא אם הוצג ע"י המבקש אישור על היעדר הרשעות פליליות או, אם הורשע בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות בחלק א' לתוספת השישית להן נקבעה "תקופת מחילה", חלפה התקופה כאמור. הניתוח מונה מספר בעיות עם המצב הקיים, ביניהם היעדר היכולת הערכית של רת"א להעריך האם המקדמים ראויים לקבלת רישיון עובד טיס, ארכאיות העבירות המנויות בתקנה ועוד.
חלק מהנימוקים להיקף האפקטיביות של החלופות אינם משכנעים. כך, ניתן היה להרחיב למשל לגבי ההסבר בחלופה ג', כי היא מגבילה את חופש התנועה וחופש העיסוק המבקשים לקבל רישיון.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
נוהל הערכת סיכונים למבני תעשייה ואחסון

[מספרנו: 2023.01.04]
43.83
טיוטת תקנות
הניתוח מתאר כי עורך בקשה להיתר בניה נדרש לבצע הערכת סיכונים למבנה אשר תקבע את סיווג המבנה ובהתאם את אמצעי בטיחות האש שיותקן בו. עם זאת, התקנות וה-NFPA לא מגדירות מתודולוגיה לביצוע הערכת סיכונים, מה שיוצר אי וודאות לגבי האופן שבו יש לבצע את תהליך הערכת הסיכונים. הבעיה מתחדדת לאור המחסור הקיים באנשי מקצוע מומחים בביצוע הערכת סיכונים, כמתואר בדוח.
על אף שהניתוח מציין בעיות במצב הקיים, לא צורפו נתונים שביססו את החוסר באנשי מקצוע מתאימים כיום, לגבי עומס בירוקרטי, פוטנציאל לייקור העלויות ופגיעה בבטיחות.
משרד הבריאות
תזכיר חוק ניוד מידע בריאות, התשפ"ג-2023

[מספרנו: 2023.01.03]
22.3
תזכיר חוק
הניתוח מזהה כשלים ביכולת לנייד מידע רפואי, בהיעדר סטנדרטיזציה של המידע הקיים, ומדגיש את הקושי ביישום זכות הפרט לבחור עם מי לשתף את המידע הרפואי שלו. כתוצאה מכך השירות הרפואי שמקבל הציבור בישראל אינו ממצה את הפוטנציאל הגלום בו.
היה מקום לניתוח מעמיק יותר של החלופות, הן במגוון החלופות והן בתוכן החלופות. בנוסף, היה מקום לערוך סקירה בינלאומית מעמיקה. כאמור בדוח, מדובר בתחום חדשני, ולכן רצוי היה לתאר דוגמאות קונקרטיות ומפורטות בנוגע לפתרונות השונים שננקטו בעולם להתמודדות עם ניוד מידע רפואי. כך למשל, בנוגע למדינות האיחוד האירופי, היה מקום לבחון מדינה מהחברות באיחוד שכבר אימצה מודל רגולטורי לניוד מידע רפואי (או מודל שאינו רגולציה מחייבת), או לכל הפחות לציין שאין מדינה כזו.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (מנחתים)(תיקון), התשפ"ג-2023 [לעניין הציוד הנדרש למתן מענה ראשוני לאירועי חירום]

[מספרנו: 2023.01.02]
40.8
טיוטת תקנות
הניתוח מסביר כי הבעיה המרכזית בתקינה הקיימת בנושא כיבוי אש, חילוץ והצלה במנחתים היא שהיא איננה עדכנית ואיננה מאפשרת עמידה מלאה בכוננות הנדרשת. הניתוח גורס שחוסר העדכניות מביא לחוסר הבנה בקרב ציבור בעלי הרישיונות להפעלת מנחתים, ומכאן לאי עמידה בכוננות חירום. הניתוח מסביר שהבעיה היא סיסטמתית, בכך שהתקינה הלא עדכנית כיום מחייבת רכישת ציוד שלא ניתן לרכישה ונוצר מצב שבו בעלי רישיונות להפעלת מנחתים רוכשים ציוד חלופי שלא מופיע בתקינה, או רוכשים מערכות כיבוי יקרות יותר, על אף שמערכות אלה לא מוכרות על ידי רת"א והן נדרשות לאישור במסגרת פטור.
היה מקום להציג נתונים כדי לתקף את ההסבר לבעיה הסיסטמתית. כך למשל, הניתוח מציין שכיום בעלי רישיונות להפעלת מנחתים רוכשים אמצעי כיבוי אחרים שלא מופיעים בתקינה. נראה שהיה מקום לתקף את האמירה בנתונים כדי להמחיש את היקף התופעה.
משרד האנרגיה
טיוטת נוסח חדש מוצע לרישיון חציבה

[מספרנו: 2023.01.01]
28.85
טיוטת נוסח חדש
הניתוח מגדיר את הבעיה כהיעדר הקפדה על תפעול מיטבי של מחצבה בהיבט של שמירה על עתודות חומרי הגלם וההתייעלות בניצולם והבטחת אספקתם הסדירה. בנוסף, הניתוח מגדיר תיאור תוצאתי של הפגיעה, ומחלק את התוצאות הלא רצויות לארבע: הפקה לא יעילה של עתודות חומר הגלם המחצבה, הטמנת עתודות חומר גלם, אספקת חומרי חציבה שלא בהתאם לצורכי המשק והכנסת חומרים חיצוניים למחצבה.
הניתוח מזהה את היעדר ההקפדה על תפעול מיטבי של מחצבה כבעיה אשר פוגעת במשק באופן סיסטמתי. עם זאת, החלק של הגדרת הבעיה בניתוח איננו מציג נתונים כדי לתקף את ההסבר לכך שהבעיה אכן סיסטמתית. כך למשל, הניתוח מציין כי לא מעט בעלי רישיונות חציבה מכניסים לתחומי המחצבה חומרים חיצוניים, אולם לא ברור מה ההגדרה של "לא מעט" או תיעוד של היקף התופעה בקרב בעלי רישיונות החציבה.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת הוראות איסוף מבית עסק לפי סעיף 7(ג) לחוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999

[מספרנו: 2022.05.02]
25.64
הוראות
מטרת הרגולציה היא להעניק הגנה לבתי העסק מפני הצטברות מכלים ריקים התופסים נפח אחסון רב. טיוטת הרגולציה מבקשת להגדיר את כמות המכלים המקסימלית שתצטבר בבתי העסק שלאחריה יחויבו היבואנים והיצרנים להגיע לאוספם. בנוסף, הרגולציה קובעת משך זמן פינוי מקסימלי של חודש באופן רוחבי לכלל בתי העסק. הרגולציה נובעת מהסמכות שניתנה לממונה בחוק הפיקדון שמאפשרת לו לתת הוראות לעניין פרקי הזמן המרביים בין מועדי האיסוף של מכלי המשקה הריקים.
אין בדוח הגדרה של הבעיה, והיא איננה מבוססת כלל בדוח. הבעיה שהדוח מנסה לפתור היא הצטברות מכלים אצל בתי העסק בשל אי פינויים על ידי היצרנים והיבואנים. למול זאת, ביסוס הבעיה בדוח מתאר בעיקר את הפער האסדרתי הקיים. הפער הרגולטורי המובא בחוק והסמכות המוטלת על הממונה אמורים להוות חלק מפתרון הבעיה אך הם לא מהווים את הבעיה עצמה. לאור זאת, אין בדוח כל נתונים המבססים את הבעיה שהדוח מנסה לפתור ולא מובאים כל נתונים מהמדגם שנעשה על מנת להעריכה. בנוסף, אין כל ניסיון לאפיין את הבעיה ואת היקפיה, באיזה בתי עסק היא חלה, מה מאפייניהם ובאיזה אזורים הם נמצאים.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
התאמת הדרישות למעונות יום לפעוטות המצויים בדירות מגורים

[מספרנו: 2022.05.01]
40.18
נוהל
טיוטת הרגולציה מבקשת לעדכן את הדרישות הרגולטוריות למעונות יום לפעוטות המצויים בדירות מגורים, כך שמפעילי מעונות יום בדירות מגורים עם יותר מ-10 פעוטות יהיו חייבים בדרישות רגולטוריות מצומצמות יותר ביחס למפעילים הפועלים במבנים ייעודיים . מטרת הרגולציה לפי הדוח שפרסמתם היא צמצום הנטל הרגולטורי שמוטל על מפעילים הפועלים בדירות מגורים כך שאלו לא ימנעו מדיווח על פעילותם לרשויות החוק ובטיחות הפעוטות במעונות אלה תשתפר.
נראה שהיה ניתן לבחון את ההשפעה הישירה הצפויה של הרגולציה על הגברת הדיווח של פעילות מעונות היום לרשויות. כך, למרות שצמצום הנטל הרגולטורי יוביל להוזלת השירות, ניתן לבחון כיצד הפחתת הנטל תוביל להגברת הדיווח של פעילות מעונות היום בדירות מגורים לרשויות. בפרט, בניתוח מצוינים נתונים שנוגעים לעלויות המוטלות כיום על מעונות יום שפועלים בדירות מגורים, אולם, לא מוצגים נתונים אודות ההשפעה הישירה של הרגולציה על הדיווח של מפעילי מעונות יום אודות פעילותם לרשויות החוק. מנגד, נראה שמכיוון שהבעיה השורשית הינה מגמה של אי דיווח, ישנו קושי אינהרנטי בנוגע לאיסוף נתונים הנוגעים לבעיה הסיסטמתית.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת נוהל ביצוע תוכנית לאיתור וטיפול בדליפות מרכיבי ציוד (נוהל LDAR)

[מספרנו: 2022.01.41]
31.21
נוהל
טיוטת הרגולציה מבקשת לעדכן את ההנחיות המקומיות של נוהל ה-LDAR ולהתאימן להתקדמות הרגולציה המקבילה בתחום זה בעולם.
אין כימות עלויות בדוח. אמנם, נראה כי בוצע ניסיון לבצע כימות עלויות למול המפעלים, שלא נענה, אך אין כל ניסיון אחר לבצע כימות עלויות לנוהל החדש. למרות העובדה שהמפעלים לא החזירו את מסמך כימות עלויות שנשלח אליהם, אין הדבר פוטר את הרגולטור מביצוע כימות העלויות בצורה אחרת.
משרד הבריאות
הצעת תקנות הרוקחים (תמרוקים) התשפ"ג-2022

[מספרנו: 2022.01.40]
16.99
תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת להתקין תקנות שיאפשרו את יישום הוראות פקודת התמרוקים. הפקודה, שתוקנה בשנת 2021 במסגרת חוק התכנית הכלכלית התשפ"ב-2021 כחלק מתכנית ממשלה רוחבית לפתיחת השוק לייבוא ולהפחתת יוקר המחייה, הפחיתה את הנטל הרגולטורי החל על יצרנים, מפיצים ויבואנים של תמרוקים
מטרתה המקורית של הרפורמה בתמרוקים היא קידום התחרות בענף זה, בעזרת התאמה ככל האפשר לתקנות האיחוד האירופי. כיוון שכל סטייה מתקנות אלו מהווה חסם על התחרות, עליה להיות מנומקת באופן מעמיק הכולל נתונים ותימוכין. בדוח קיימות מספר סוגיות בהן נבחרה חלופה שאיננה תואמת לתקנות האירופאיות, ללא נימוק מספק המדגיש את ההבדלים בין אירופה לישראל בגינם נדרשה ההחרגה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ג-2022
["תו שלט במבחן"]

[מספרנו: 2022.01.39]
24.12
תקנות
טיוטת התקנות, אותה פרסם משרד התחבורה, מבקשת להסדיר ולדייק את המקרים בהם תאושר בקשה לקבלת תו שלט "במבחן", במטרה להביא לצמצום הנסיעה בכבישי הארץ בכלי רכב שלא עברו מבחן רישוי למקרים מעטים בלבד. וכן, במטרה להפחית שימוש לרעה בשלטי "במבחן" והגשת בקשות פיקטיביות לקבלת רישיונות סחר אשר נועדו רק לצורך קבלה באופן עקיף של תו שלט במבחן לשם נסיעה בכביש בכלי רכב שלא עברו מבחן רישוי.
טיוטת הרגולציה נסמכת על הניתוח באופן חלקי בלבד, וזאת מכיוון שבטיוטת הרגולציה נוספו תיקונים רבים שהשיקולים מאחוריהם לא הוסברו כלל בניתוח. למשל, תיקון 18 מגדיר זמן התארגנות עד לכניסת התקנות, תיקון 16 מרחיב את סמכויות האכיפה, תיקון 10 מגביל את השימוש בשלט לשעות עבודה מסוימות ועוד. הסדרים אלו אינם מבוססים על ניתוח ה-RIA שכן כלל לא זכו להתייחסות בניתוח.
בנוסף, לא נערכה כל סקירה בינלאומית במסגרת הליך גיבוש הרגולציה. נציין כי היה מקום לבחון מהם ההסדרים הנהוגים בעולם בנוגע לסוחרי הרכב והחובה שלהם להעביר את הרכבים שבבעלותם מבחן רישוי. סקירה בינלאומית כזאת הייתה עשויה לשפוך אור על מידת האפקטיביות של ההסדרים המוצעים בפתרון הבעיה.
המשרד להגנת הסביבה
תקנות אוויר נקי (מניעת מפגעים מפסולת אורגנית), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.37]
40.31
תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת לאסור הטמנה של פסולת אורגנית לא מטופלת ולקבוע חובת טיפול נאות במרכיב האורגני של פסולת עירונית. טיפול בפסולת האורגנית ומיחזורה הכרחיים לשם צמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנובעות מיישומה כמטייב קרקע באופן בלתי הולם או מהטמנתה ללא טיפול, ולשם התמריץ למיחזורה ולהפיכתה לחומר בעל ערך. מטרת הרגולציה היא לפתור את כשל השוק היוצר תמריץ כלכלי להימנע מתשלום על הטמנה מוסדרת של פסולת זו.
לאורך הדוח לא מוזכרת כל התייחסות לאופן הפעלת אתרי הטיפול עצמם, אף על פי שהרגולציה על אתרים אלו הינה חלק מהתקנות. למרות העובדה שמרבית הדוח עוסק בהליך פינוי הפסולת עצמו, בתקנות עצמן מבוצעת גם אסדרה על אתרי הפסולת, ללא ביצוע הליך RIA על סעיפים אלו. נדרש היה לבצע הליך הערכה מלא לסעיפים אלו – כדוח RIA נפרד או בשילוב עם RIA זאת.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
תזכיר חוק הגנת הצרכן (תיקון מס'...)(מכירה מיוחדת), התשפ"ב – 2022

[מספרנו: 2022.01.36]
24.79
תזכיר חוק
טיוטת הרגולציה מבקשת לעדכן את תקנות חוק הגנת הצרכן בעניין מכירה מיוחדת על מנת למנוע מסחר לא הוגן, הטעיה והטיה קוגניטיבית של הצרכן, באשר למשמעות האמיתית של הצעת הנכס או השירות במבצע ולכדאיות הרכישה. תזכיר החוק המוצע מבקש למעשה לקבוע שני עקרונות מרכזיים. ראשית, מחיר הנכס לפני המכירה המיוחדת יהיה המחיר הנמוך ביותר שבו הוצע בתקופת המכירה הרגילה, במהלך שלושה חודשים שקדמו למכירה המיוחדת. שנית, סך כל תקופות המכירה המיוחדת במהלך חצי שנה קלנדרית לא יעלה על סך כל התקופות שבהן הציע עוסק לצרכן את הנכס או השירות במכירה רגילה במהלך אותה חצי שנה.
החלופה החדשה שנבחרה והוצגה בנספח 2022 (מחיר ייחוס של שלושה חודשים ותקופת מבצע של 50% בחצי שנה קלנדרית) מוצגת ללא תוספת ניתוח של התועלות שלה מלבד "ודאות והבנה רבה יותר באשר לכדאיות המבצעים" ללא נימוק המסביר קביעה זאת. נוסף על כך, הניתוח לא עורך השוואה בין החלופות, אלא רק מסביר בקצרה מדוע חלופת האפס נחותה משתי החלופות של דוח 2017
משרד הבריאות
טיוטת תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון) (דיווח למשרד הבריאות על אישור בקשה להתמחות), תשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.35]
29.15
תקנות
מטרת התיקון היא לסייע למשרד הבריאות ליצור תמונת מצב עכשווית ומתעדכנת במשרד הבריאות ולאסוף מידע רלוונטי, על מנת לסייע לו לתכנן את כח האדם הרפואי הסובל מחוסר ברופאים חדשים, מחוסר איזון במומחים ומתמחים בין המקצועות השונים ומהצורך להבטיח את כמות המומחים הנחוצים בכל מקצוע עתידי.
הדוח מציג בעיות גדולות ועמוקות ובפועל עוסק ברגולציה קטנה בעלת פתרון נקודתי, כאשר לא ברור היחס ביניהם. סביר שהפתרון המוצע של רישום המתמחים יתרום לפתרון הבעיה הגדולה אך בסוף נראה כי זוהי איננה מהות הבעיה. לפיכך, חסרה התייחסות לבעיות עומק אלו ולאפשרות לפתור אותן בצורה המסתכלת ב"תמונה רחבה" יותר.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
תזכיר חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס'), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.34]
34.1
תזכיר חוק
טיוטת הרגולציה מבקשת להבהיר כי אי קבלה לעבודה, שינוי בתנאי העבודה, התייחסות אחרת בהכשרות מקצועיות וכיו"ב, וכן פיטורים הנעשים על רקע מצבו הכלכלי של המועמד לעבודה או העובד שאינה מתחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה שהוא ממלא, מהווה אפליה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 .
הניתוח מציג תיאוריה שמסבירה כיצד האפליה פוגעת במשק ובפריון העבודה, זאת באמצעות מחקרים מהעולם. אולם, הניתוח לא מבהיר מדוע מדובר בבעיה סיסטמתית. יתרה מכך, בחלק של ניתוח ההשפעות הניתוח מציג נתונים שמעידים שהבעיה אנקדוטית, ביניהם הנתון כי נפתחו רק 9 תיקים בנוגע לאפליה בעניין קבלה לעבודה, בעוד לא מצוין האם אחד מה-9 נוגע לאפליה על בסיס רקע כלכלי, האפליה בה עוסק הניתוח.
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022
[מספרנו: 2022.01.33]
25.74
תקנות
טיוטת הרגולציה הינה המשך לתוכנית שהוגדרה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2021, לפיה יתאפשר מסלול רישוי באמצעות מורשה להיתר (אדריכל), במסגרתה הסמכות ליתן היתר תועבר מרשות הרישוי למורשה.
לא נערכה סקירה בינלאומית של חלופות לפתרון הבעיה. סקירה זו חשובה במיוחד, מכיוון שכפי שעולה מדוח מבקר המדינה, הליכי הרישוי העצמי באמצעות מורשה היתר מקובלים במספר בלתי מבוטל ממדינות העולם. לפיכך, סקירה הבוחנת את פרטי ההסדרים המקובלים במדינות אלה הייתה יכולה לסייע בהצעת חלופות מאוזנות אשר מקלות נטל בירוקרטי באופן יעיל וישים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תזכיר חוק פקודת התעבורה (השכרת רכב וליסינג)

[מספרנו: 2022.01.32]
23.53
חוק
מטרת התיקון לעדכן את האסדרה החלה בענף כך שמעמדה החוקי לא יותנה עוד בקיומו של מצב חירום. מלבד זאת, הרגולציה מבקשת להקל על דרישות הסף הקיימות בדין לשם קבלת הרישיון ממשרד התחבורה, תוך שמירה על מחויבותו של הרגולטור להפעיל פיקוח יעיל וישים.
במסגרת הדוח לא הוצגה סקירה בינלאומית אשר תלמד על האסדרה המקובלת בעולם, וכן לא בוססו כראוי קיומם של הסיכונים שפורטו אשר בגינם נקבעו המגבלות הרגולטוריות. בנוסף, סקירת החלופות שנעשתה היתה מצומצמת, ושיתוף הציבור שנעשה היה חלקי, ולא כלל שיח עם צרכנים, כמו גם עם עוסקים קטנים ובינוניים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תזכיר חוק לתיקון פקודת התעבורה, הסדרת העיסוק בהתקנה ואחזקה של מונים למוניות, בהשכרת רכב, וסמכויות פיקוח, (התשפ"ב-2022)

[מספרנו: 2022.01.31]
12.1
תזכיר חוק
טיוטת הרגולציה מבקשת לעדכן את האסדרה החלה בענף המונים למוניות, שעד עתה פועלים מתוקף צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (רכישת מונים למוניות, התקנתם ושירותי החזקתם), התשמ"ד 1984 במסגרת הרגולציה המוצעת יונהג משטר רישוי למתקיני המונים ונותני שירותי האחזקה, יוגדרו תפקידי המתקין וחובותיו, ויתווספו סמכויות פיקוח ואכיפה.
הניתוח נעדר הסבר מניח את הדעת לבעיות ו/או הסיכונים בשוק המונים למוניות אשר מצדיקים פיקוח הדוק בדמות קביעת חובות רישוי מפורטות לעיסוק בהתקנה ואחזקה של מונים, וכן אישור של המפקח את המונים המותרים לשימוש. אף ההסבר שניתן ביחס לסיכון לפיו חברות המונים לא ייטפלו כראוי במונים במקרה של תקלה, לא נתמך בנתונים, דוגמת נתונים בדבר רמת השירות שניתן בעבר על ידי חברות המונים לנהגי המוניות.
מנהל התכנון
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)(תיקון), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.30]
35.1
תקנות
הגדלת מעורבות הציבור בהליך התכנון ושיפור הנגשת המידע התכנוני לציבור.
במסגרת הדיון בחלופות הוצגו מספר חלופות שמציבות חובות רגולטוריות שונות. כך, במסגרת סוגית הדימויים הוויזואליים נבחנה האפשרות להתבסס אך ורק על ההמחשות שנכללות במסמכי תכנית הבניה, לצד בחינת המלצה לייצוג ויזואלי נוסף. ואולם, נראה שמגוון החלופות שנבחנו על ידי הרגולטור היה יחסית מצומצם. זאת, מכיוון שלא נבחנה האפשרות להטיל רגולציה רכה על המפוקחים, שלא תציב חובות קשיחות אלא תאפשר מגוון דרכים להנגיש מידע לציבור.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח) (תיקון) התשפ"ב-2022


[מספרנו: 2022.01.29]
38.08
תקנות
צמצום אירוע הקריסה של עגורני צריח, ושיפור הבטיחות הכללית בענף.
במסגרת הניתוח הוצגה סקירה בינלאומית חסרה. הסקירה כללה הצגה של מערך הרגולציה שמוחל בכמה מדינות אירופאיות ובאנגליה, אולם הסקירה לא כללה הצגה של האסדרה בפועל במדינות שנסקרו.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת נוהל הגדרת מפגע ריח

[מספרנו: 2022.01.28]
35.26
נוהל
צמצום החשיפה למפגעי ריח באזורים רגישים, והקלת הרגולציה על חקלאים באזורים כפריים
הניתוח לא כולל נתונים שמציגים את סיסטמתיות הבעיה ואת היקפה. כך, לא ברור מה היקף הפריסה של אזורים רגישים, ומה הם המאפיינים המדויקים של המוסדות הרגישים עליהם המשרד מעוניין להגן מפני מפגעי ריח.
זרוע העבודה
תזכיר חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.26]
36.96
תזכיר חוק
הניתוח מזהה מספר תתי בעיות סיסטמתיות אשר גורמות לבעיה המרכזית שהיא סיכון העובדים בתחום המעליות וסיכון ציבור המשתמשים במעלית. ביניהן: פערים מקצועיים בקרב טכנאי מעליות, סביבת העבודה מלאת סיכונים, ליקויים בתחזוקה, קשיי אכיפת חובות בעלי המעליות, קיומן של מעליות ישנות המהוות סכנה בטיחותית, היעדר תחרותיות וריכוזיות בענף.
הסקירה הבינלאומית בחנה את ההסדרים הבינלאומיים בשלב ניתוח הבעיה בלבד. כך, היה מקום להתייחס להתאמה של כל חלופה להסדר הבינלאומי גם בשלב ניתוח החלופות ולהטמיע את מסקנות הסקירה. בנוסף, הניתוח בוחן את העלויות והתועלות של רוב החלופות אך הוא עושה זאת באופן חלקי בלבד הפוגם בבחינת העלות-תועלת. כך למשל, היה מקום לכמת את הנטל הרגולטורי המוטל על הממשלה ואת צמצום הנזק מכל חלופה.
משרד האנרגיה
טיוטת תקנות הגז הפחמימני המעובה (אמות מידה לשירות), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.25]
30.65
טיוטת תקנות
הניתוח מזהה כשל שוק בהתנהלות שוק הגפ"מ, אשר פוגע בציבור באופן סיסטמתי. כך, מוסבר כי על אף שבשוק הגפ"מ, בשונה משוק המים והחשמל, קיימות מספר חברות אשר נמצאות בתחרות אחת עם השנייה, ולכן לכאורה הצורך בהתערבות רגולטורית נמוך יותר ישנם חסמים אחרים הפוגמים בתחרות, ומצדיקים התערבות. כך, הוסבר כי הגפ"מ באותו הבניין מסופק על ידי אותו ספק, והחלפתו דורשת הסכמה של רוב צרכני הגז בבניין. כך, קיים חסם מעשי במעבר בין הספקים, ובכך התחרות שלעיל נפגמת. בנוסף, צרכן חדש שמגיע לבניין "יורש" את ההתקשרות הקיימת עם ספק הגז, ובכך נוצר מצב חריג לתחום השירותים בו בהתקשרויות רבות של צרכני גז עם ספקי הגז הצרכנים לא בחרו בספק הגז. לפיכך, ישנו צורך בקביעת אמות מידה צרכניות בתחום אשר ימלא את החסר בתחרותיות.
לא נערכה סקירה בינלאומית לבחינת על פתרונות אפשריים להסדרת התחום הצרכני במשק הגפ"מ בעולם. נראה כי היה מקום לציין מדוע סקירה זו לא התבצעה. על פניו, ניתן לשער כי מדינות רבות בעולם מתמודדות עם בעיה דומה, ולפיכך בסקירה כזו הייתה יכולה לתרום להליך קבלת ההחלטות. נראה כי במרבית המקרים הוצעה רק חלופה אחת מלבד חלופת ה – 0. בנוסף, הניתוח לא משווה או מדרג את החלופות לפי מבחן עלות - תועלת. נראה כי היה מקום להעמיד מערך חלופות מגוון יותר, כך שבסוף ההליך תאומץ החלופה אשר ממקסמת את הערך לחברה.
משרד הבינוי והשיכון
תזכיר חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.24]
36.71
תזכיר חוק
הניתוח מזהה ארבעה כשלי שוק מרכזיים: ראשית, לנוכח העובדה שמוכרים רבים מאחרים במועד מסירת הדירה ובשל ההצמדה של התשלום הסופי למדד תשומות הבנייה, רוכשים נאלצים לשלם עלויות משמעותיות בשל עליית המדד בתקופת האיחור. שנית, הניתוח מזהה כי חוזי מכר רבים כוללים הצמדה מלאה של כלל התשלומים למדד תשומות הבנייה מה שמזכה את היזם בתשלומים צמודים גם עבור הוצאות שאינן קשורות לתשומות הבנייה. שלישית, הניתוח מזהה כי לנוכח חקיקהשקובעת כי מוכר לא ידרוש מקונה השתתפות בהוצאות משפטיות בסכום העולה על הסכום שיקבע השר, רוב הדירות בישראל נמכרות תוך גביית סכום מקסימלי זה. בשל כך, נראה כי הרוכש לא לוקח בחשבון את העלויות האמיתיות של הנכס הנרכש ולבסוף, הניתוח מזהה כשל שוק שנוגע למנגנון הפיצוי שקבוע בסעיף 5א לחוק המכר במקרים בהם הדירה נמסרת באיחור לרוכש על ידי היזם. הניתוח מזהה בעיה בסעיף, אשר מתיר אפשרות לפיה מנגנון הפיצוי לא יחול בהינתן נסיבות שאינן בשליטת המוכר. הניתוח מצא כי מוכרי הדירות עושים שימוש נרחב בסעיף, גם כאשר הפסיקה מלמדת כי טענות הגנה לעניין התרחשות מקרה שאינו בשליטת המוכר אינן מתקבלות.
אמנם מדד הישימות הפוליטית נלקח בחשבון רק לגבי סוגיית האיחור במסירת הדירה, אך נציין שלראייתנו לחצים פוליטיים לא אמורים להיות שיקול רלוונטי בכל הנוגע לניתוח החלופות, שכן הליך הערכת השפעות הרגולציה בוחן איזו רגולציה טובה יותר מנקודת מבטו של מקבל ההחלטות.
משרד המשפטים
תזכיר חוק סמכויות לאיסוף ואבחון נתוני נוסעים הנכנסים ויוצאים מישראל, התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.23]
23.96
תזכיר חוק
הבטחת שמירה על אינטרסים לאומיים של מניעת פשיעה חמורה, באמצעות חיוב מובילי נוסעים בכלי טיס למסור נתונים למרכז שיוקם.
על אף שמדובר בנושא בעל השפעה משקית רחבה, הניתוח שנעשה בדוח ה-RIA לא עוסק בחלק בלתי מבוטל מפרטי ההסדר המוצע בתזכיר החוק. כך, נעדרה הצבת חלופות ביחס לרוב העניינים, ונעדרה הערכת עלויות ותועלות. כמו כן, לא נעשה שיתוף ציבור.
משרד המשפטים
טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.22]
27.84
טיוטת תקנות
במודל התמיכה בקבלת ההחלטות, הנתמך זוכה לשיקול דעת רחב יותר מאשר במודל של אפוטרופסות מלאה, ועל התומך מוטל ללוות את הנתמך בהליך קבלת ההחלטות. בדוח נכתב כי על מקבלי ההחלטות אחריות רבה, ואף עמדת כוח ביחס לנתמך, ועל כן ישנו חשש כי ימונו לתפקיד מי שאין לו בהכרח כישורים מתאימים בכדי למלאו בצורה המיטבית. בנוסף, צוין כי ישנה סכנה מוגברת לפגיעה מכיוון שמקבל ההחלטות הוא אדם מוחלש, שחשוף יותר לפגיעה.
נראה שהבעיה שבבסיס הרגולציה לא בוססה באופן מלא. זאת, מכיוון שלא ברור מדוע הליך המינוי שקיים היום אינו מספק מענה לחשש שימונו תומכים שאינם כשירי ם לתפקיד. מכיוון שמינוי התומך בקבלת ההחלטות מותנה באישורו של בית המשפט לא ברור אם אכן יש בעיה אקוטית בהליך המינוי של תומכי ההחלטות, או שהמצב כיום הינו אך חשש מפגיעה באינטרס מוגן שלא ברור אם עולה לכדי בעיה סיסטמתית נרחבת כפי שהוצג.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשפ"ב-2022 [לעניין איסור הפעלה מסחרית במז"ם]

[מספרנו: 2022.01.20]
35.75
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה מבקשת לאסור פעילות מסחרית למעט הדרכה, במטוסים זעירי משקל (להלן: מז"ם). מטרת הרגולציה היא להתאים את תחום המז"ם להסדר האמריקאי ולתקן את הטעות שנוצרה בין בסיס הרישוי של המז"ם שמיועד לפעילות פנאי והדרכה בלבד, לבין התקנות המאפשרות פעילות מסחרית במז"ם.
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית, שהיא חוסר התאמה בחקיקה כיום, בין בסיס הרישוי בו כתוב במפורש שהמז"ם מיועד לפנאי בלבד, לבין התקנות המאפשרות גם פעילות מסחרית במז"ם. עם זאת, היה מקום להתייחס לנזק הפוטנציאלי לנוסעים בטיסה מסחרית כזו ולחדד מהי הבעיה הבטיחותית שנובעת מחוסר ההתאמה דנן.
בנוסף, הניתוח אינו כולל כימות של העלויות הכרוכות בכל חלופה. סוגיה זו חשובה במיוחד שכן החלופה הנבחרת משפיעה בצורה משמעותית על מפעילי המז"ם המסחריים. משכך, נראה שהיה מקום לנסות להעריך באופן כללי באילו עלויות מדובר.
משרד הפנים
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.19]
32.23
טיוטת חקיקת משנה
טיוטת התקנות אותה פרסם משרד הפנים, מבקשת לייצר התאמה גבוהה בין דרישות הגילוי והכיבוי בישראל לתקן code safety life- 101 NFPA ,תקן שמטרתו הצלת חיי אדם בעת אירוע שריפה, זאת כפי המתחייב מסעיף 126ז לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. בנוסף, התקנות יחליפו את הוראת נציב 550" מערכות גילוי וכיבוי אש" – על מנת לייצר ודאות ואחידות בדרישות על ידי קביעת הדרישות כתקנות ולא כנוהל. על אף זאת, ישנם מקרים לא מעטים בהם בוצעה סטייה מדרישות התקן האמריקאי, זאת לטענתם בשל התאמות למצב הייחודי בישראל.
מכיוון שאימוץ התקינה האמריקאית נובע מכוח אימוץ חובה שבחוק, דומה כי סקירת החלופות השונות נדרשת דווקא במקרים בהם התבצעה סטיה מהתקינה האמריקאית. נראה כי בחלק מן המקרים בהם התבצעה סטיה היה מקום להציע חלופות נוספות אפשריות, כך שניתן יהיה להשוות את החלופות המוצעות ולאמץ מבניהן את החלופה אשר ממקסמת את הערך לחברה.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טיוטת תקנות הדיג (תיקון), התשפ"ב - 2022

[מספרנו: 2022.01.18]
37.74
טיוטת תקנות
טיוטת התקנות אותה פרסם משרד החקלאות, מבקשת לקבוע הוראות איסור דיג לספינת מכמורת במרחק 500 מצינורות הגז, ולהקנות את סמכות האכיפה של הוראות אלו, ליחידת הפיקוח של רשות הטבע והגנים. מטרת הרגולציה היא למנוע פגיעה של ספינת מכמורת בצינורות הגז ובכך למנוע סכנה לטבע, לתשתיות ולדייגים.
דוח ה-RIA מתייחס כעובדה מוגמרת לאיסור שנקבע בתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) מטעם משרד האנרגיה בשנת 2015 ומתמקד בשאלת יישומו בלבד. אולם, להבנתנו נראה שהיה ראוי לבחון את עצם האיסור עצמו מבחינה מהותית כחלק מהליך ה-RIA. זאת מכיוון שתכלית טיוטת תקנות הדיג היא להגן על הדגה ולא להגן על צינור הגז. בשל כך, בעת התקנת תקנות מכוחה, היה מקום לבחון את תוכן האיסור מחדש וזאת על מנת לאזן בין האינטרסים של הדייגים לבין הגנת הדגה. עניין זה בא לידי ביטוי בשלבים השונים של הליך ה-RIA ובפרט, בבחינת החלופות.
משרד האנרגיה
תזכיר חוק משק הדלק (חירום), התשפ"ב - 2022

[מספרנו: 2022.01.17]
29.29
תזכיר חוק
תזכיר החוק אותו פרסם משרד האנרגיה, מבקש להיערך לשעת חירום במשק הדלק, וקובע שורת הסדרים שנועדה להבטיח מלאי מספיק של דלק לשעת חירום.הניתוח מזהה בעיה, שהיא שבחקיקה הקיימת אין הסדרה ייעודית למשק הדלק בשגרה בעת תקלות קצרות מועד. כך, אין בדין הקיים בישראל חובת החזקת מלאי תפעולי נוסף של דלק להבטחת טיפול בתקלות במצבי שגרה. מחסור זה גורר שימוש במלאים של דלק המיועדים לחירום בזמנים של תקלות קצרות מועד במהלך השגרה, דבר הפוגע בהיערכות לשעת חירום.
הניתוח בוחן חלופה אחת בלבד המטילה חובת החזקת מלאי תפעולי של 14 ימי צריכה על חברות הדלק, מלבד לחלופת האפס (שאינה מטילה חובה כלל). נראה שהיה מקום לבחון חלופות נוספות. בפרט, נראה שהיה מקום לבחון את כמות המלאי הנדרשת (מס' ימי צריכה), ואת האופן בו המלאי מוחזק (למשל ע"י החברות הפרטיות, במימון מעורב או בכל דרך אחרת).כמו כן, לא נעשה שיתוף ציבור ושיח עם בעלי עניין כלל כחלק מהליך ה-RIA בכדי לנתח את הבעיה ולגבש חלופות.
משרד הפנים
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה) (תיקון), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.16]
29.46
טיוטת תקנות
היעדר תקינה מסדירה אשר מחייבת את תכנון עמדות הטעינה לרכבים החשמליים בבנייני מגורים, אשר צפויה לפגוע בציבור בעיקר בהיבט הכלכלי, כיוון שעלות הקמת עמדות הטעינה לאחר הבנייה מוערכת פי 4 ביחס לתכנון העמדות מראש.
הסקירה הבינלאומית שבוצעה הייתה מצומצמת ביותר, וכללה הצגה צרה של שוק כלי הרכב החשמליים בעולם בלבד. היה מקום להציג פתרונות חקיקתיים אפשריים שנוסו בעולם ומידת הצלחתם.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה(תיקון מס'..) התשכ"א-1961 -העברת בעלות על רכב ללא מבחן רישוי שנתי

[מספרנו: 2022.01.15]
21.36
טיוטת תקנות
הבעיה שהרגולציה מנסה לפתור היא הימצאותם של רכבים ללא מבחן רישוי בתוקף על הכבישים בניגוד לחוק, היוצרת סכנת בטיחותית. מטרת הרגולציה היא שיפור רמת הבטיחות בדרכים ע"י הורדה מהכבישים של רכבים ללא טסט.
ניתוח מאפייני הבעיה כבעיה בטיחותית וביסוסה כבעיה סיסטמתית לוקה בחסר. להבנתנו, נראה שיש בדוח טשטוש בין עמידה על מאפייני הבעיה, לבין הצעת הפתרונות. שכן, הניתוח התמקד בעיקרו בנושא העברת בעלות על כלי רכב ללא טסט. ואולם, ההנחה לפיה הגבלת העברות בעלות של רכבים ללא טסט תשפיע על רמת הבטיחות בדרכים, אינה מבוססת דיה. בהתאם, היה מקום לבחון גם חלופות נוספות שלא עוסקות רק בהעברת הבעלות, אלא מבקשות לפתור את הבעיה באמצעים אחרים. בנוסף, עולה מהדוח שהרגולציה הנבחרת היא העדיפה מבחינת שיקולי עלות-תועלת ביחס לחלופות שנבחנו. אולם, השאלה האם חלופה זו אכן ממקסמת את הערך לחברה בפועל, מוטלת בספק, בשל העובדה שמידת השפעתה על הבטיחות בדרכים לא הוכחה, ובשל כימות העלויות החסר.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש)(הוראת שעה)(תיקון), תשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.14]
28.95
טיוטת תקנות
טיוטת הרגולציה, שאותה מוצע לקבוע כהוראת קבע במקום הוראת השעה שהייתה עד כה, נועדה לממש את ההוראה בחוק התכנון והבנייה ולקבוע את תנאי הכשירות הנוספים למקצוע בקר מורשה בטיחות אש, האחראי לאשר מבנים כעומדים בדרישות בטיחות אש. התנאים הנוספים נדרשים גם לאור המומחיות הכרוכה במקצוע זה. קביעת הוראת הקבע נובעת מכך שהנסיבות שהובילו לקביעת הרגולציה כהוראת שעה מלכתחילה, כבר אינן רלוונטיות.
דוח RIA המלווה הפיכת הוראת שעה להוראת קבע, נועד לשקף את השפעות הרגולציה ככלל, ולא רק את אלו הנובעות מקביעת הוראת הקבע. בהתאם, במקרה זה היה נדרש להסביר את הצורך דווקא בתנאים הנוספים המסוימים שנקבעו לבקר מורשה בטיחות אש, כגון חמש שנות ניסיון. כחלק מכך, היה מקום להגדיר ביתר דיוק את הבעיה שהרגולציה נועדה לפתור, כלומר את הצורך המהותי בבקר מורשה בטיחות אש ובתנאי הכשירות הנוספים אליו, מעבר להוראה החוקית בנושא. זאת, גם על מנת לוודא שתנאי הכשירות שנבחרו אכן מספקים מענה לבעיה.
משרד הבריאות
טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022
[מספרנו: 2022.01.13]
04.66
טיוטת תקנות
כיום תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינן חלות על מרפאות עצמאיות קיימות, וזאת בניגוד לדרישת המחוקק להתקנת תקנות לנושא נגישות כלל המבנים הקיימים בהם ניתנים שירותי הבריאות.
מסמך ה-RIA נעדר ניתוח של ממש, לא בוצע דיון בחלופות, לא בוצע כימות עלויות ולא נבחן האם לאור הנטל הרגולטורי הכבר שמוטל על מרפאות עצמאיות, ייתכן ויפגעו שירותי הבריאות שמוצעים על ידי מרפאות פרטיות.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מחצרים)(תיקון), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.12]
35.58
טיוטת תקנות
מידת האפקטיביות של ההסדרים שננקטו לאחר יישום הרגולציה החדשה בשנת 2020 באיחוד, להגבלת פליטת עשן שחור מכלי שייט.
הניתוח בוחן את היתרונות והחסרונות של כל חלופה ביחס להיבטים שונים. עם זאת, הניתוח אינו בוחן כל חלופה בהיבטי עלות-תועלת, בין היתר מאחר שאין כימות מפורט של העלויות ושל צמצום הנזק. בשל כך, לא נערכה השוואה בין החלופות במונחי עלות- תועלת ולא ניתן לבחון באופן כמותני האם הרגולציה הנבחרת היא אכן זו שממקסמת את הערך הציבורי.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת מדיניות ניטור ודיגום מזהמי אוויר "על הגדר" או בתוך שטח מקור הפליטה

[מספרנו: 2022.01.11]
36.76
טיוטת נוהל או אחר
טיוטת הרגולציה, אותה פרסם המשרד להגנת הסביבה, מבקשת להתוות מדיניות לדרישות הניטור ודיגום על גדר מקור הפליטה או בתוך מקור הפליטה, מכוח חוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008 (להלן: החוק). המדיניות המוצעת כוללת: קריטריונים לדרישת ביצוע ניטור על גדר המפעל ; אמות מידה להכרעה בדבר משמעות ממצאי הניטור לתגובת המשרד למקור הפליטה ; ואופן פרסום ממצאי הניטור לציבור. מטרת הרגולציה היא להגביר את הודאות וליצור אמות מידה אחידות בנושא הנידון.
הדוח אינו כולל הצבת חלופות ודיון מסודר בהן. אמנם, ראוי לציין לחיוב את הסקירה הבינלאומית המקיפה שנעשתה, במסגרתה הוצבו חלופות אפשריות למדיניות המוצעת. ואולם, נדרש היה לעבד את מסקנות הסקירה לכדי חלופות ברורות, ולערוך ביחס אליהן דיון.
משרד התרבות והספורט
תזכיר חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס ___), תשפ"ב - 2022

[מספרנו: 2022.01.10]
23.67
תזכיר חוק
מחסור בכלי אכיפה אפקטיביים למניעת האלימות באירועי הספורט אשר מביאים להתגברות אירועי האלימות בשנים האחרונות.
אין קשר מספק בין ההחלטה לנקוט בצעדי המדיניות שנבחרו לבין הניתוח שנערך. לאורך דוח ה- RIA לא מוסבר מהוה הקשר בין ביטול המועצה למניעת האלימות בספורט להשגת יעד הרגולציה, או מדוע לדעתם השינוי בתוכנית ההכשרה למנהלי אירועי הספורט עשוי להביא להפחתה של מעשי האלימות. ייתכן שתהליך העבודה שבוצע בפועל ממחיש את הצורך בצעדים אלו, אך הפירוט החלקי בדוח אינו מאפשר להתחקות אחר ההנחות שליוו את מחבריו בנוגע למרבית הצעדים שננקטו.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון) [עבודות אוויר]

[מספרנו: 2022.01.09]
35.61
טיוטת תקנות
כיום, תחום עבודות אוויר מאוסדר יחד עם תחום התובלה האווירית המסחרית. זאת, על אף שבניגוד לתובלה אווירית רגילה, עבודות אוויר הן תובלות אוויריות שנועדו לפעולות אוויריות ייחודיות ואינן כוללות הובלת נוסעים או מטען, ובהתאם דורשות רמת בטיחות פחותה וכן מומחיות ייחודית בהתאם לפעולה המבוצעת. בעיה נוספת שהרגולציה מנסה לפתור היא העובדה שתחום ניסויי טיסה אינו מאוסדר כיום באופן מפורט וברור.
הדוח מקיף ומבוסס מבחינת המידע המצוי בו, אולם אינו מאוד ברור. בכלל זאת, מאחר שמדובר בדוח שאינו קצר, היה מקום להוסיף תקציר מנהלים. כמו כן, מאחר שמדובר באותו הדוח עבור שלוש טיוטות רגולציה שונות המופיעות בנפרד באתר החקיקה, היה מקום להסביר בראשית הדוח על שלושתן ועל הקשר ביניהן.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
דוח הערכת השפעות רגולציה (RIA) - יישום מדיניות הממשלה ליבוא פירות וירקות פברואר 2022

[מספרנו: 2022.01.08]
35.02
טיוטת תקנות
פתיחת יבוא פירות וירקות, יישום החלטת הממשלה וצמצום הסיכון הפיטוסנטארי.
בניתוח נכתב שלא נעשה שיתוף ציבור מכיוון שלא מדובר בקביעת מדיניות ומפאת לוח הזמנים הצפוף שאיתו נאלץ להתמודד הרגולטור. נראה שבהתחשב בהשפעתה המשקית הגבוהה של הרגולציה ושל המדיניות הממשלתית החדשה, כל עוד לא נעשה שיתוף ציבור ראוי ומקיף, הרגולטור וקובעי המדיניות לא יכולים לעמוד על ההשפעות המשקיות שצפויות להיות לרגולציה. על כן, ככל שלא נעשה שיתוף ציבור, לא בטוח שהרגולציה המוצעת היא הרגולציה היעילה והטובה ביותר .
המשרד לביטחון פנים
תזכיר חוק שירותי אבטחה, התשפ"ב – 2022.

[מספרנו: 2022.01.07]
26.42
תזכיר חוק
הרגולציה מבקשת להסדיר את סמכויות הרישוי ואסדרת פעילות חברות האבטחה תחת רגולטור אחד, וכן לקבוע תנאים מחמירים יותר לפעולתן, על מנת לטפל בתופעת גביית דמי חסות על ידי חברות אבטחה עברייניות.
הדוח אינו מספק הסדרים מבוססים לאפקטיביות הצפויה של החלופה הנבחרת בפתרון הבעיה, וכן אינו כולל מנגנוני בקרה ומעקב על הצלחת הרגולציה בצמצום הבעיה. מנגנונים אלו נדרשים במיוחד עקב העלות הגבוהה של הרגולציה המוצעת, שתוטל על הצרכנים ועל חברות האבטחה העברייניות והלא עברייניות כאחד.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022

[מספרנו: 2022.01.06]
27.34
טיוטת תקנות
מרבית התרנגולות המטילות בישראל מוחזקות כיום בכלובים הפוגעים ברווחתן ובבריאותן, באופן המסכן גם את בריאות הציבור. מעבר לכך, מצוין שמרבית הכלובים בהם נמצאות התרנגולות המטילות כיום אינם עומדים בתנאי השירותים הווטרינריים.
מטרת דוח ה-RIA כפי שהוגדרה, היא מימוש מדיניות שר החקלאות לעבור לגידול תרנגולות בלולים ללא כלובים. אולם, מדיניות השר אינה אמורה להשפיע על תהליך ה-RIA אלא רק על התוצאה הסופית, כלומר על טיוטת הרגולציה. היה נדרש להגדיר את הבעיה שבבסיס הרגולציה ולגבש חלופות לפתרונה ללא תלות במדיניות זו. על הדוח להצביע על החלופה בעלת התועלת הגבוהה ביותר לציבור, גם אם זו לא נבחרה על ידי הרגולטור לאור מדיניות השר.
הרשות הממשלתית למים ולביוב
טיוטת כללים המים לעניין אסדרת אספקת מים לבית במרחב הכפרי

[מספרנו: 2022.01.05]
24.50
טיוטת תקנות
הסדרת התפקידים של רשויות המקומיות וספקי המים בחירום ושיפור ההגנה מפני אירועי סייבר.
הניתוח לא מציג נתונים שנוגעים להיקף הפגיעות באספקת המים ולחומרת הבעיה. כך, אמנם בניתוח נטען כי ישנה מגמת עלייה בתקיפות הסייבר, והוצגו תחקירי אירוע בהם התרחשו פגיעות בתשתיות אספקת המים, אך לא מובאים נתונים שמציגים את מספר אירועי הסייבר והיקף הפגיעה בתשתיות המים. ללא נתונים שמבססים את הבעיה לא ברור אם בעיה זו אכן מתרחשת בהיקף שהציגו כותבי הדוח והאם הפתרונות שמובאים בחלופות אכן יובילו לפתרון הבעיה.
זרוע העבודה
תזכיר חוק אסדרת העיסוק במקצוע מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל, התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.04]
24.64
תזכיר חוק
דוח ה-RIA מציין שאירועים מרובי קהל כוללים סיכונים רבים ומגוונים שאותם נדרש לתכלל. בפרט, הדוח מתאר אסונות שהתרחשו באירועים כאלו בארץ ובעולם, שנטען שרובם נבעו מניהול קהל לקוי.
דוח ה-RIA מבקש לאסדר לראשונה את המקצוע של מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל באמצעות רישיון או רישום בפנקס מקצועי, מבלי שבוסס הצורך בכך, ועל אף שלפי הסקירה הבין לאומית, אף מדינה מערבית לא אסדרה כך את המקצוע. אמנם, מובאות דוגמאות לאסונות באירועים מרובי קהל ומצוינת העובדה הכללית שהכשלים בדוגמאות נבעו מניהול קהל לקוי. אולם, לא מוסבר שהכשלים אכן נבעו מהיעדרו, או מחוסר מומחיותו, של מורשה בטיחות.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה(הוראת שעה)(מס' 6)(ביטול), התשפ"ב-2022 (שכחת ילדים ברכב חונה)

[מספרנו: 2022.01.03]
28.82
טיוטת תקנות
הניתוח מזהה בעיה של שכחת ילדים ברכב, העשויה להביא למותם בעקבות חום קיצוני, בעיקר בחודשי הקיץ. טיוטת הרגולציה מבקשת לבטל את הרגולציה בנושא שאמורה להיכנס לתוקף בחודש מרץ 2022, ולפיה כל אדם המסיע ילד עד גיל 4 ברכב יחויב להתקין מערכת למניעת שכחת ילדים. הרגולציה החדשה מציעה דרכים לעידוד רכישה וולונטרית של המערכות, ולהגברת המודעות לשכחת ילדים ברכב. זאת, לאור הביקורת הציבורית שנשמעה על החיוב ברכישת המערכות האמורות באופן כמעט תקדימי בעולם, וללא נתונים התומכים ביעילותן.
כפי שהערנו לדוחות ה-RIA הקודמים שנערכו בנושא, הניתוח לא מצליח לבסס שקיימת תופעה נרחבת של שכחת ילדים ברכב, המצדיקה התערבות רגולטורית. אמנם, עקב הניתוח נבחר שלא לאמץ רגולציה כופה לפתרון הבעיה, אך גם ניתוח זה מניח כי יש בעיה שיטתית המצריכה פתרון.
המשרד לביטחון פנים
תזכיר חוק כלי הירייה (תיקון מס' 22) (דמוי כלי ירייה), התשפ"ב-2022

[מספרנו: 2022.01.02]
30.52
תזכיר חוק
טיוטת הרגולציה, אותה פרסם המשרד לביטחון פנים, מבקשת לעדכן את חוק כלי ירייה, כך שיחול גם על כלים דמויי כלי ירייה – רובי איירסופט, מה שיחייב בפועל רישיון לשינועו, מכירתו והחזקתו, זאת בשונה מהדין כיום לפיו רובה איירסופט מוכר בדין הישראלי כ"משחק מסוכן" שאינו מחייב ברישיון. מטרת הרגולציה היא צמצום מעורבות כלי האיירסופט בפעילות פלילית, ומניעה הסבת רובי איירסופט לכלי נשק חם.
נראה שהיה ניתן לבסס את הבעיה הסיסטמתית שהוצגה בדוח בצורה טובה יותר, זאת מכיוון שהנתון העיקרי שמעיד על התרחבות הבעיה הוא העלייה בשיעור כלי האיירסופט המוסבים שנתפסו על ידי המשטרה. מכיוון שלעלייה זו יכולים להיות גורמים נוספים פרט להגברת השימוש הפלילי בכלי איירסופט, כגון הגברת האכיפה, ראוי היה להציג בניתוח נתונים נוספים שמעידים על כך שהשימוש הפלילי באיירסופט נמצא בעלייה
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..), התשפ"ב-2021

[מספרנו: 2022.01.01]
20.51
טיוטת תקנות
ישנו גודש רב בדרכים במדינת ישראל היוצר פגיעה בתחומי חיים שונים ובהם הכלכלה, ומושפע מהשימוש הרב ברכבים פרטיים. בכלל זאת, מצוינות שתי בעיות פרטניות: בעיית "מקדם המילוי" הנמוך, במסגרתה במקרים רבים יש מעט נוסעים ברכב פרטי ביחס למספר המקומות בו; ובעיית החסם הרגולטורי, במסגרתה קווי השירות בתחבורה הציבורית מאופיינים בנסיעה במסלול ובלוחות זמנים קבועים מראש, כך שבפועל ישנו חסם רגולטורי לפתרונות של שירותי הסעה שיתופיים המתאפשרים כיום לאור התמורות הטכנולוגיות בתחום.
על אף שטיוטת הרגולציה מבקשת לאסדר תחום הממומש כיום במספר פיילוטים, דוח ה-RIA אינו בוחן פיילוטים אלו ובפרט אינדיקציות להצלחה ונקודות לשיפור. היה מצופה לתאר למשל את המודל הכלכלי שבבסיסם והאם הייתה תחרות למפעילי הקווים, ולהסיק מכך באשר ליתר הנושאים אותם מעוניינים לאסדר, כגון המחיר המפוקח. כך, טיוטת הרגולציה כוללת את אסדרת התחום תוך הענקת סמכויות לרשות המוסמכת לקביעת תוכן השירות, בעוד בחינת המצב הקיים היה עשוי להוביל למסקנות אחרות.
רשות התחרות
טיוטת כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.62]
36.44
כללי ההגבלים העיסקיים
רשות התחרות מבקשת להאריך את פטורי הסוג שניתנו לפני מספר שנים בעסקאות בהם מדובר בהסדרים אנכיים. כלומר, עסקאות בין גורמים שונים בשרשרת ייצור, ולא במתחרים. מטרת ההצעה היא לאפשר ביצוע עסקאות שהחשש העולה מהן לפגיעה בתחרות הוא נמוך, ללא צורך בפניה פרטנית לרשות התחרות לקבלת אישור לכך.
לא נעשה ניסיון להעריך את האפקטיביות של מערך הבקרה על אודות ההסדרים הנידונים, וזאת על אף שנאמר כי הרשות מודעת לכך שישנה בעיית תת אכיפה. כמו כן, העלויות שנחסכות לציבור מהרגולציה לא שוקפו במונחים כספיים.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
הרפורמה לאימוץ תקינה בינ"ל בהוראות הגנה מאש

[מספרנו: 2021.61]
43.31
מסמך מדיניות
נעדרת מדיניות אחידה וקוהרנטית לקביעת רגולצית הגנה מאש, ומשכך היא נקבעת באופן אקראי, מבוזר, ללא שיח עם כלל הגורמים הרלוונטיים, מבלי לבחון נתונים, ולעיתים ללא התבססות על תקנים או רגולציה בין-לאומית מובילה.
במסגרת הדוח נעשתה בחינה מפורטת ומעמיקה של הסוגיה, וכן נעשה כימות של חיסכון העלויות הצפוי מהפרוייקט, שעומד על 5.7 מיליארד ש"ח בשנה. בצד הדברים נציין כי לשיטתנו היה מקום להגדיר אילו נתונים יבחנו בעתיד על מנת לבחון את השפעות הפרויקט, וכן להתייחס בסקירה הבינלאומית למדינות נוספות מלבד ארצות הברית.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
הוראה 536 - משטר הפעלות מערכות בטיחות אש – אינטגרציה

[מספרנו: 2021.59]
25.75
טיוטת נוהל או אחר
כיום, תדירות בדיקות האינטגרציה בין המערכות השונות הפועלות בעת שריפה היא שנתית ואחידה עבור כל עסק או נכס הנדרשים בבדיקה, והגורם המוסמך לבצע את הבדיקה הוא מעבדה מוכרת בלבד. זאת, על אף השוני בין רמת הסיכון של העסק או הנכס המשפיעים על תדירות הבדיקות הנדרשות, ועל אף שייתכנו גורמים מקצועיים נוספים לביצוע הבדיקה.
מלבד חלופת ה-0, נראה כי בפועל הניתוח בוחן חלופה אמיתית אחת בלבד. זאת, שכן חלופה 2 התואמת את התקינה הבין לאומית NEPA, מתוארת באופן כללי בלבד וכתקן וולונטרי, ללא פירוט באשר לאופן יישם התקן בכל מדינה, או ניסיון לקבוע לו הנחיות משנה. ייתכן כי סקירה בין לאומית מעמיקה ומפורטת יותר מזו המופיעה בדוח, הייתה יכולה להוליד חלופה טובה לבחינה.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
דרישות הגנה מאש באתרי שמורות טבע וגנים לאומיים

[מספרנו: 2021.57]
33.31
טיוטת נוהל
טיוטת הרגולציה, אותה פרסמה רשות הכבאות, מבקשת לקבוע נהלי סידורי הגנה מאש באתרי רשות הטבע והגנים (להלן: רט"ג). בכך, היא משנה את המצב הקיים, במסגרתו לא נקבע כל נוהל ייעודי ארצי לסידורי הגנה מאש באתרי רשות הטבע והגנים. מטרת הרגולציה היא לקבוע בטווח המיידי סטנדרט סידורי הגנה מאש ארצי בכל האתרים קולטי הקהל של רט"ג.
הניתוח מזהה בעיה סיסטמתית, שהיא היעדרם של נהלי סידורי הגנה מאש באתרי רשות הטבע והגנים, זאת למרות שאזרחים רבים מבקרים בהם ושהם מאופיינים בשטחים פתוחים וצמחיה דליקה. למרות שהבעיה הינה מערכתית ועוסקת בחיי אדם, פרט לחלופות בעניין ציוד הכיבוי, נראה שבחינת החלופות הייתה מצומצמת. כך, בעניין ספיקת המים, דרכי מילוט ואמצעי כריזה לא הוצעו חלופות נוספות פרט לחלופה שנבחרה.
הרשות הארצית לכבאות והצלה
הוראה 550 - מערכות ציוד לגילוי וכיבוי אש

[מספרנו: 2021.56]
29.50
הוראת נציב
טיוטת הרגולציה, אותה פרסמה הרשות הלאומית לכבאות והצלה, מבקשת לתקן את הוראת נציב 550 , כך שקבלני בניה יחויבו בהתקנת גלאי עשן עצמאי בכל חדרי השינה בבית מגורים, זאת בשונה מהמצב כיום לפיו עליהם להתקין גלאי עשן המחובר לרשת חשמל וממוקם במסדרון חדר השינה. מטרת הרגולציה היא צמצום משך הזמן מדליקת שריפה בחדר השינה עד להפעלתו של גלאי העשן , במקביל להפחתת העלות לציבור, זאת למען שיפור יכולת המילוט של דיירי הבית לאחר דליקת שריפה.
טיוטת הרגולציה נגזרה מרגולציה ראשית שטרם הושלמה ושעתידה להתפרסם על ידי מנהל התכנון והבניה. על כן, בבואו להקדים את מנהל התכנון, היה לעמדתנו על הרגולטור לבצע הליך RIA סדור ושיטתי, על מנת לעמוד על הפתרון הרגולטורי הטוב ביותר לבעיה שהוגדרה. כל עוד לא נעשה הליך שכזה, והרגולטור לא הגיע למסקנה שהפתרון שהוצע בוועדת המילוט הינו הפתרון הטוב ביותר, לעמדתנו היה עליו להמתין להשלמת החקיקה של מנהל התכנון, ורק לאחר מכן לעגן את הרגולציה בהוראות הנציב .
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת מדריך סייבר לעמידה בתנאים של היתר רעלים בתחום הסייבר בתעשייה

[מספרנו: 2021.54]
35.15
טיוטת נוהל או אחר
הרגולציה מבקשת להעלות את רמת ההגנה במרחב הסייבר, בדגש על סיכוני הסייבר במפעלי תעשייה העלולים לגרום לאירועי חומרים מסוכנים. זאת, מאחר שמפעלים, ובדגש על מפעלים המתעסקים עם חומרים מסוכנים, אינם מוגנים מפני מתקפות סייבר שעלולות להתרחש ולהוות סכנה לסביבה וסכנת חיים.
דוח ה-RIA בוחן שלוש חלופות בכל אחד משני תחומים מרכזיים: מהו ציבור המפוקחים שעליו תחול הרגולציה ואופן תחולתה. על אף שנראה שהחלופות שנבחנו שונות מבחינה מערכתית, תוכן החלופות ביחס לאופן בו תחול הרגולציה אינו מוסבר לעומק ולא ברור מה כל חלופה כוללת בפועל. כך, מבחינת ציבור המפוקחים, כלומר המפעלים, ייתכן שבפועל אין הבדל בין החלופות השונות.
זרוע העבודה
טיוטת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), (תיקון מס'...), התשפ"ב- 2021

[מספרנו: 2021.53]
32.58
טיוטת תקנות
הבעיה עימה הרגולציה מבקשת להתמודד היא היעדר היכולת החוקית של לשכות התיווך הפרטיות לגבות תשלום עבור עבודתם מהעובדים הזרים. הבעיה הופכת סיסטמתית מכיוון שעבודת לשכות התיווך הכרחית לפעילות הענף, אולם אין באפשרותם לכסות את הוצאותיהם.
דוח ה-RIA עורך בחינה כלכלית מעמיקה של המחיר הראוי, ואופן התשלום. עם זאת, הוא אינו מגדיר כלל את הבעיה בגינה נדרשת אסטרטגיית התערבות מסוג קביעת מחיר. כמו כן, ישנו חוסר בהעלאת חלופות ביחס לאופן ההתערבות הממשלתית בשוק התיווך של העובדים הזרים, לרבות סקירה בינלאומית שתלמד האם מודל לשכות התיווך הפרטיות הינו חריג או מקובל בעולם. בעיה נוספת עימה הדוח לא התמודד הינה גבייה בלתי חוקית שמתרחשת בענף במשך שנים רבות, ואף מבקר המדינה התריע לגביה. עם זאת, נושא זה נמצא בסמכות משרד הפנים ובפרט רשות האוכלוסין וההגירה, ולא בסמכות משרד הכלכלה.
משרד האנרגיה
טיוטת תקנות הגז הפחמימני המעובה (היתר למיתקני גז), התשפ"ב-2021

[מספרנו: 2021.48]
16.93
טיוטת תקנות
הליך קבלת היתר להקמת מתקן גז הינו ארוך ומסורבל, ונעשה בצורה פרטנית, מה שפוגע בוודאות של אלו המבקשים להקים מתקן גז. בנוסף, גז פחמימני מעובה הינו חומר מסוכן ונפיץ שדורש משנה זהירות.
לא בוססה הבעיה המערכתית שבגינה תוקננו התקנות. בפרט, למרות שנכתב בדוח ה RIA- כי הבעיה שהרגולציה פותרת הינה חוסר שקיפות הליך קבלת ההיתר להקמת מתקני גז, וחוסר ודאות באשר לאישורים הנדרשים להקמת מתקני גז, נראה כי בעיה זו משנית לבעיה הראשית - שהיא הקמה ותפעול של מתקנים שעוסקים בגפ"מ שהינו חומר מסוכן ונפי בנוסף, למרות שהתקנות מתייחסות לשמונה סוגים של מתקני גז, נעדר מהניתוח אפיון הבעיות הסיסטמתיות והבטיחותיות של כל מתקן בהתאם למאפייניו הספציפיים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תזכיר חוק שירותי הובלה (תיקון מס'---), התשפ"ב-2021

[מספרנו: 2021.46]
17.94
תזכיר חוק
משאיות רבות שנועדו להוביל מטען חורג בלבד, ובפרט משאיות בעלות 4 סרנים, מובילות בפועל גם מטען רגיל. זאת, בניגוד לאמור ברישיון הרכב, ותוך יצירת יתרון כלכלי למי שאינו עומד בתנאי רישיון הרכב.
על אף שהניתוח יוצא מתוך הנחה כי משאיות 4 סרנים אינן רשאיות להוביל מטען רגיל, בתקנה 85 לתקנות התעבורה אליה מפנה הניתוח, מצוין רק המשקל המקסימלי המותר לכל סוג משאית להוביל. בהתאם, לא ברור האם אכן קיימת הבעיה עליה מתבסס הדוח. ככל שישנו איסור על העמסת משקל הנמוך מהמצוין ברישיון הרכב, נדרש היה להצביע על מקור חוקי ברור לכך.
משרד המשפטים
תזכיר חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים - תעריפים וחלוקת תמלוגים, התשפ"ב- 2021

[מספרנו: 2021.45]
35.71
תזכיר חוק
חובת ההתקשרות עם כל אחד מששת הארגונים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים על מנת להשמיע יצירה בודדת מקשה על התנהלות המשתמשים, מעלה מחירים, ואף מקשה על אכיפה וגבייה אפקטיבית מצד הארגונים. משכך, הזכות לקבלת תגמולים של היוצרים והמבצעים נפגעת.
הרגולציה קובעת הקמת תאגיד יחיד לניהול משותף של זכויות יוצרים. דוח ה-RIA עורך סקירה חוקית ובינלאומית נרחבת. ואולם, חסר היה שיתוף ציבור שישמיע את קולם של האומנים בעלי הזכויות עצמם. כמו כן, לא הוצגו חלופות למנגנון הפיקוח על התאגיד היחיד, ומשכך לא ניתן לדעת כי החלופה הנבחרת של פיקוח על ידי השר ממקסמת את הערך לחברה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ב - 2021

[מספרנו: 2021.44]
29.17
טיוטת תקנות
הסמכת רשות תמרור מקומית לניהול תנועה: מערך הסדרי התנועה הקיימים בישראל אינו יעיל מכיון שהוא מתבצע "מלמעלה" על ידי משרד התחבורה תוך חוסר הבנה של הצרכים והתנאים התחבורתיים הקיימים.
הניתוח לא כלל הגדרה ברורה של אופי הגופים שיוסמכו כרשויות מקומיות לניהול תנועה, על כן, כלל לא ברור מה תהיה צורת התאגדותם ומה יהיה הקשר הארגוני שהם יקיימו עם רשויות התמרור המקומיות. כמו כן, היה ראוי לבחון חלופות שונות לאופי הגופים שיוסמכו כרשויות מקומיות לניהול תנועה, כך היה ניתן לבחור את צורת ההתאגדות הטובה ביותר לשם מימוש תפקידי הרשות המקומית לניהול תנועה.
משרד האנרגיה
טיוטת צו הפעלת רכב (מנועים ודלק)(סולר לתחבורה)(תיקון), התשפ"ב - 2021

[מספרנו: 2021.43]
21.23
טיוטת חקיקת משנה
הרגולציה מבקשת להוסיף לדלקים המותרים לתדלוק לפי חוק תערובת סולר וביודיזל, בשיעור ביודיזל גבוה מהמותר כיום (7%). מטרת הרגולציה היא לעודד את השימוש בביודיזל שמקורו באנרגיה מתחדשת, ומשכך הוא ידידותי לסביבה, תוך מזעור הסכנה שאדם ישגה ויתדלק את רכבו בתערובת זו למרות שאינה מתאימה לסוג הרכב שלו.
הרגולציה קובעת תקן ישראלי מחייב, וכן קובעת חובת עריכת הסכם התקשרות פרטני של בעל רכב עם בעל תחנת התדלוק בנוגע לשימוש בתערובת. ואולם, נעדרה מהדוח סקירה בינלאומית ממשית אשר תלמד על הנעשה בעולם. על פניו, ככל שיש תקנים בינלאומיים מקבילים, לא ברור מה הטעם ביצירת תקן ישראלי מחייב שיסכל תחרות בענף. כמו כן, לא הוסבר מדוע נבחרה אסטרטגיית התערבות מחמירה של חובת הסכמים פרטניים, במקום חובת יידוע וסימון בולט של תערובת הדלק, בדומה לנעשה בשאר מדינות העולם.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (חובות, הגבלות ותנאים נוספים), התשפ""ב–2021

[מספרנו: 2021.42]
32.69
טיוטת חקיקת משנה
הדברה תברואית שאינה נעשית כראוי עשויה לסכן את הציבור והסביבה. כמו כן, תוקפן של התקנות הקיימות בנושא פקע וכן מאז קביעתן עודכן הידע המקצועי בנושא.
הניתוח מציג נתונים באשר לסיסטמתיות הבעיה באופן חלקי בלבד: לא מובא פירוט לסקירה שבוצעה במשרד בין השנים 2014-2016, או פילוח של הסיבות השונות לאירועים בהם נפגעו אנשים, ומהי מידת הפגיעה. כמו כן, חסרים נתונים הקשורים למספר המדבירים או פעולות ההדברה בארץ, החשובים להבנת עוצמת התופעה והדרכים בהן ניתן למנוע אותה.
הרשות הממשלתית למים ולביוב
טיוטת כללים המים לעניין אסדרת אספקת מים לבית במרחב הכפרי

[מספרנו: 2021.41]
31.38
טיוטת תקנות
הרגולציה מבקשת להקים "ספקים כפריים רב ישוביים" שיהיו חברות שמצויות בשליטת המועצה האזורית ושתפקידם יהיה לספק שירותי מים וביוב למספר רב של ישובים. זאת, על מנת לשפר את השירות המתקבל במרחב הכפרי ולהפקידו בידיים מקצועיות.
הניתוח אינו מתייחס לעלויות שיוטלו על הממשלה בעקבות האסדרה המוצעת, על אף שנראה שצפויות עלויות אכיפה שונות מהעלויות שישנן כיום. כמו כן, ייתכן שהמועצות שיקימו חברות עירוניות וספקים אחודים יזדקקו לסיוע ממשלתי. בנוסף, מכיוון שלא הוצגו תובנות משיתוף הציבור בדוח ה-RIA עצמו, לא ברור כיצד השיח הנרחב שנעשה השפיע על החלופות שהוצעו וכיצד הרגולטור יישם את המסקנות שעלו מהשטח לחלופות שבחר.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
תזכיר חוק הפיקוח על ענף היהלומים ואבני חן, התשפ"ב – 2021

[מספרנו: 2021.40]
23.08
תזכיר חוק
העיסוק בענף היהלומים הוסדר בצו ישן משנת 1979, מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. לכן, כחלק ממהלך ממשלתי רוחבי לניתוק זיקת החקיקה מקיום מצב חירום, נדרש לחוקק חוק עצמאי חדש. בנוסף, העיסוק ביהלומים מעלה סיכונים בתחום הלבנת הון, הטעיית צרכנים, ומסחר ב"הילומי דמים", שהחוק בא להגן מפני התממשותם.
הרגולציה מקבילה בין הדרישות החלות על העוסקים ביהלומי מכרות, לדרישות שיחולו על העוסקים בענף היהלומים הסינטטיים. ואולם, מלבד הדמיון הפיזי בין סוגי האבנים, הניתוח אינו כולל הסבר קוהרנטי מדוע רגולציה זו נדרשת, למרות השוני המהותי בין האבנים. בנוסף, הרגולציה מטילה חובות רגולטוריות חדשות על מעבדות גמולוגיות, ועל העוסקים באבני חן. ואולם, דוח הניתוח אינו מספק נתונים שילמדו על בעיה בתחום, אלא רק על סיכונים מופשטים שההסתברות להתממשותם לא ברורה.
זרוע העבודה
טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, משאבנים, מפעילי מכונת הרמה אחרות, אתתים ועניבנים), (תיקון) התשפ"ב-2021.

[מספרנו: 2021.39]
37.76
טיוטת תקנות
מטרת הרגולציה היא צמצום מספר תאונות העבודה שמתרחשות בענף הבנייה בכלל ובתחום העגורנים בפרט.
בתקנות אין התייחסות למועד תחילת התוקף של הטלת חובת הרישיון למפעילי משאבות בטון. עד היום, לא הייתה כל אסדרה בתחום וסביר שלאף מפעיל משאבות אין רישיון להפעלת הכלי על כן, ככל שחובה זו אכן תיאכף מיד לאחר תיקון התקנות עלול להיווצר מחסור אדיר במפעילי משאבות בטון מורשים.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טיוטת תקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון - הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ב- 2021.

[מספרנו: 2021.38]
32.37
טיוטת חקיקת משנה
מפגעי ריח בישובים ישראלים שנגרמו מפעילות מפחמות ברשות הפלסטינית. זאת, כאשר חומר הגלם להפעלת המפחמות הינו גדמי עצי הדר ואבוקדו שנכרתו בשטח ישראל, והועברו לרשות.
החלופה הנבחרת מטילה נטל רגולטורי גבוה על ציבור מגדלי עצי האבוקדו וההדרים, למרות שאין מחלוקת כי הם אינם יוצרי הנזק.
הרשות הממשלתית למים ולביוב
טיוטת כללי מדידת מים (מדי מים), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.34]
24.76
טיוטת נוהל או אחר
הסדרת הטיפול בדגמי המדים החדשים המיובאים לישראל. בכלל זאת, טיפול בבעיות דוגמת היעדר התייחסות בחוק למערכת היחסים בין הרשויות הרלוונטיות, חשש לניגוד עניינים בין השחקנים בשוק, והיעדרו של סטנדרט אחיד באי-ודאות המותרת בבדיקת המדים.
הניתוח מסביר את הצורך בעדכון כללי מדידת מים, במטרה להתמודד עם פתיחת השוק לייבוא. אולם, חסר הסבר קוהרנטי או הצדקה עניינית מדוע יש צורך במנגנון בירוקרטי שיתווסף על כללי הדירקטיבה האירופית, באופן שעלול לפגוע בתחרות, ולהעלות בסופו של יום את מחירי מדי המים.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (פסולת מסוכנת), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.33]
33.3
טיוטת חקיקת משנה
המצב החוקי בישראל עומד בניגוד לסטנדרט העולמי ובמדינות ה-OECD, הן באשר להיררכית הטיפול בפסולת והן באשר לטיפול בקרקעות מזוהמות. בנוסף, האסדרה הישראלית אינה יעילה לאור הטיפול הפרטני שביסודה.
דוח ה-RIA מ-2017 בנושא פסולת מסוכנת אינו כתוב בפורמט מלא של דוח RIA. הדוח צורף כרקע לדוח ה-RIA שפורסם ב-2021 בנושא קרקעות מזוהמות. אולם, בפועל התקנות המוצעות מתבססות על שני הדוחות ועל כן היה מצופה כי הדוח בנושא פסולת מסוכנת ייכתב בפורמט מלא של דוח RIA.
הרשות הממשלתית למים ולביוב
טיוטת כללי תאגידי מים וביוב (תנאים למתן רישיון לפעילות נוספת), התשפ"א - 2021

[מספרנו: 2021.32]
21.39
טיוטת נוהל או אחר
חשש לפגיעה בפעילות חיונית של תאגידי מים וביוב, שהפוטנציאל לנזק במסגרתה גדל בהיעדר קביעת תנאים לפעילות נוספת.
בפועל נבחנה חלופה אחת בלבד מבין שתי החלופות שצוינו, שכן נטען ששימור המצב הקיים אינו אפשרי לאור ההוראה בחוק. מכאן, חסר מגוון בחלופות עצמן וכן מגוון בסוגי החלופות.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.31]
28.39
טיוטת חקיקת משנה
על השר לבחון מעת לעת, ולפחות פעם בחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע. לצד זאת, זיהום אוויר כשלעצמו מהווה כשל שוק מכיוון שאוויר נקי הוא מצרך ציבורי.
לא נעשה כל דיון בחלופות פרט למצב הקיים ולחלופה הנבחרת. כך, פרט לרמת הפליטה המותרת שנבחרה בנוגע לכל מזהם, לא נבחנה לעומק תקינה אחרת שהייתה יכולה להיות ריכוז שונה של מזהמים, מדדים מקבילים לבחינת פליטת מזהמים, ועוד. זאת, על אף שהיה ניתן לגבש זאת מהסקירה הבינלאומית ומשיתוף הציבור הנרחבים שהוצגו בדוח.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון מס'...), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.29]
41.17
טיוטת חקיקת משנה
הליך קבלת היתר בנייה בתעשייה אורך כשנתיים לאור עודף רגולציה, וכן גורם לעליית מחירים הפוגעת בכלכלה הישראלית.
לא הוצגו חלופות פרקטיות לפתרון הבעיה, אלא נראה שהוצג המצב הקיים והחלופה הנבחרת. במסגרת הדוח צוין שנידונה חלופה נוספת (2), והוסבר שהתועלת ממנה תהינה זהה לחלופה 1, אולם חלופה זו לא הוצגה לקורא בהרחבה מספקת ועל כן לא ניתן לעמוד על תהליך גיבוש הפתרון והשיקולים שבגינה נזנחה חלופה זו.
רשות התעופה האזרחית
תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון), התשפ""א-2021 [יישום נספח 2 לאמנה]

[מספרנו: 2021.28]
42.32
טיוטת חקיקת משנה
הבעיה המרכזית שהרגולציה מנסה לפתור היא היעדר התאמה לסטנדרטים בינ"ל בנושא "חוקי אוויר". במסגרת זו, מרבית ההגדרות והסטנדרטים שבתקינה הבינ"ל אינם תואמים את אלו שבישראל.
היה נדרש לספק הסבר מפורט יותר לסיבות בגינן פרטים מסוימים לא הוכנסו לדוח ה-RIA, או שלא פורטו בו באופן מספק. כך למשל, היה נדרש לציין מדוע לא נעשה ניתוח כמותי של העלויות, אלא איכותי בלבד וכן מדוע אין פירוט של השיח המתמשך שנטען שנערך עם חיל האוויר, או הפנייה לסקירה המטאורולוגית שהתקיימה.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה

[מספרנו: 2021.27]
38.31
טיוטת נוהל או אחר
היעדר יכולת אכיפה כלפי פליטת מזהמי אוויר מעבר לערכים שנקבעו בהיתר, ביחס למדידות שתוצאתן בטוח השגיאה.
שיתוף הציבור שנעשה היה מצומצם ביותר, וכלל היוועצות נקודתית עם בעלי המעבדות במסגרת גיבוש החלופות בלבד. היה מקום להיוועץ עם קהל רחב יותר בשלב הגדרת הבעיה או ניתוח החלופות, כגון ציבור בעלי העניין מקרב בעלי המפעלים, המעבדות, או מומחים בתחום.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת הוראות למניעה וצמצום של זיהום אוויר מצי כלי רכב

[מספרנו: 2021.26]
35.61
טיוטת נוהל או אחר
החצנות שליליות של מפעילי התחבורה הציבורית בישראל, הגורמות לשימוש מוגבר בטכנולוגיות מזהמות.
הניתוח מזהה את הבעיה השיטתית של החצנות שליליות של מפעילי התחבורה הציבורית, שגורמות לשימוש מופרז בתחבורה מזהמת. עם זאת, החצנות אלו נובעות ממאזן התמריצים של המפעילים, אשר לא מפורט דיו בניתוח.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת הוראה לעניין ביצוע תיעוד בסיום פעולות הדברה (יומן ביצוע)

[מספרנו: 2021.24]
33.05
טיוטת נוהל או אחר
ראשית, סכנה לציבור בעקבות שימוש רשלני בהדברה, לאור חוסר מקצועיות של מדבירים (הבעיה שבגינה חוקק חוק המדבירים). שנית, היעדר יכולת של הרגולטור לעקוב אחר החומרים שנעשה בהם שימוש, ולהעניש בעת הצורך.
ככלל, וכהערה גורפת לכל תהליכי ה-RIA הנוגעים לרגולציות האחרונות בתחום ההדברה, לא בוסס כראוי הצורך הבסיסי בהוספת רגולציה בתחום, ובהעלאת סף הכניסה לענף. אמנם, צוין כי מטרת דוח ה-RIA נשוא מכתב זה איננה ביסוס חקיקת חוק המדבירים אלא ביסוס מטרת הרגולציה בעניין תיעוד פעולות הדברה. אולם, נראה שהיה ראוי להפריד בין שני הנושאים בצורה ברורה יותר.
משרד האנרגיה
טיוטת תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ"מ) (תיקון), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.23]
17.23
טיוטת חקיקת משנה
ישנה בעיה המולידה את עצם החובה באיתנות פיננסית, וכן לקונה משפטית הנוצרת מהסמכת שר האנרגיה לקבוע דרישות לעניין איתנות פיננסית של ספק הגז.
היה ראוי להסביר את הבעיה שבבסיס הרגולציה הכתובה בחוק, ושבגינה על ספקי גז להציג איתנות פיננסית. בניתוח נכתב שסעיף זה בא להבטיח שבעל הרישיון לאספקת גז יוכל לבצע את הפעילות שאותה הוא מבקש להציע ולתת מענה לצרכים שעשויים להתעורר במסגרת פעילות הרישיון. אולם, לא ברור מדוע פעולת אספקת הגז באופן ספציפי דורשת איתנות פיננסית.
משרד התרבות והספורט
טיוטת תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה)(תיקון), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.22]
18.68
טיוטת חקיקת משנה
לצד השינויים המהווים הקלה רגולטורית (איחוד של ענפי ספורט שהיו בעבר שונים תחת תעודת הסמכה אחת), בשינויים הנחשבים מעמסה רגולטורית, ישנו ספק באשר לביסוס הבעיה כסיסטמתית.
לא הוצג אף נתון שמעיד שהענפים המדוברים הינם ענפים מסוכנים במיוחד שמצדיקים התערבות רגולטורית. בנוסף, לא הוצג הסבר קוהרנטי לסכנות שטמונות באופן אינהרנטי בענפי הספורט ומצדיק את החיוב בתעודת הסמכה.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טיוטת תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה) (תיקון)( תיקון הוראת שעה), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.21]
38.5
טיוטת חקיקת משנה
לצורך גידול קנאביס רפואי בישראל נדרש שימוש בחומרי הדברה, אשר אינם מאושרים כיום לשימוש במסגרת החוק הקיים.
הניתוח מסביר בצורה יפה מדוע לא ניתן כעת לקבוע רגולציה קבועה, ויש להאריך את תוקף הרגולציה הזמנית בתחום. עם זאת, נכון להיום חלפו 3 שנים מאז נקבעה הרגולציה הזמנית, וכעת מוצע להאריכה בשלוש שנים נוספות – סך הכל 6 שנים. מדובר בפרק זמן ארוך מאוד, ולא הוסבר מדוע יש צורך בהארכה כה משמעותית. האם הניסוי שמבוצע כעת אורך למעלה משלוש שנים?
משרד המשפטים
טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.20]
33.88
טיוטת חקיקת משנה
חייבים רבים לא מצליחים להשתקם כלכלית ולהחזיר את החוב לנושיהם. זאת, לצד פערי מידע בתחומי ההתנהלות הכלכלית והידע הפיננסי, שעולה עד כדי כשל שוק.
היה ראוי להציג נתונים שהיו תומכים בניתוח הבעיה כפי שהוצגה בדוח ה-RIA והיו מסייעים בהבנה של היקף התופעה וחומרתה. למשל, נראה שהיה ניתן להציג את כמות החייבים ששבים להיות חדלי פירעון עקב התנהלות כלכלית לקויה.
משרד התקשורת
תזכיר חוק הדואר (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.19]
16.30
תזכיר חוק
שיפור הזמינות של נקודות המסירה, משך העברת המכתב הרגיל בארץ, וחוסר שביעות רצון של לקוחות חברת הדואר.
נראה שהרפורמה המוצעת מהווה שינוי עמוק מהמצב הקיים, ושהסרת הפיקוח מהחברה הגדולה ובעלת התשתיות המבוססות ביותר בענף יכולה להביא לתמורות כלכליות. על כן, היה ניתן לבחון את השפעת הרגולציה בצורה מעמיקה יותר, שכן הניתוח מסתפק בהערכה מילולית קצרה, ללא שימוש בנתונים.
משרד האנרגיה
טיוטת תקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור)(הוראת שעה), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.18]
28.22
טיוטת חקיקת משנה
החוק הנוכחי דורש בחינה פרטנית לכל גורם פרטי שמעוניין להיכנס לשוק החשמל, היוצרת עומס על רשות החשמל, חוסר יעילות וחוסר וודאות שיכול לצנן פעילות ולהאט את ההפרטה שמתחוללת במשק החשמל.
הניתוח מציין שנערך שיח עם רשות התחרות, אך מציג רק את תוצרי השיח. כתוצאה מכך לא ניתן להבין את עמדת רשות התחרות. יש משמעות רבה להצגת עמדת הרשות, מכיוון שהיא הגורם האמון על קידום התחרות במשק, ועל כן עמדתה היא קריטית עבור רגולציה שמהותה היא שיפור התחרות בענף.
המשרד להגנת הסביבה
תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א- 2021

[מספרנו: 2021.17]
26.95
תזכיר חוק
על אף שזה לא צוין במפורש, נראה שהבעיה שהרגולציה נועדה לפתור היא חוסר מוכנות מערכתית לטיפול באירועי דליפות בים, היכולה להוביל לפגיעה משמעותית בבריאות, בכלכלה ובסביבה.
לא ברור מהם הגורמים לבעיה שהוצגה - מדוע הגופים הסמוכים לחופי הים לא נערכים כיום לאירועי זיהום - האם בשל היעדר תקציבים, חוסר בהנחיה מקצועית או עצם המודעות לחומרת הסיכון. חוסר זה בהבנת הבעיה מקשה על הערכת יכולתם של הפתרונות השונים לספק מענה ראוי.
משרד הבריאות
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(תוספי מזון), התשפ"א – 2021

[מספרנו: 2021.16]
15.05
טיוטת חקיקת משנה
נראה שהשינוי העיקרי המוצג הוא איחוד חובות היצרנים והנגשת המידע שמסופק לצרכן.
שיתוף הציבור וגופי הממשל אינו מוצג באופן מפורט דיו בניתוח. בנוסף, לא נראה שנערך שיח עם נציגים של צרכני המזון, ובפרט ציבור האלרגיים, אלא רק עם יצרניו. זאת, למרות שחלק מהותי מהרגולציה הוא הנגשת מידע לאלרגיים ולרגישים למזון, ונראה ששיח ישיר עם גורמים אלו יכול היה לסייע להבנת המצב הקיים והפתרונות הרצויים.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תנאים נוספים להיתר רעלים - מערכות לגילוי גזים, וטיוטת מדריך לתכנון התקנה ותחזוקה של מערכות לגילוי גזים

[מספרנו: 2021.15]
17.32
טיוטת נוהל או אחר
נראה שהניתוח מתבסס על הנחה שהגלאים המותקנים כיום במפעלים אינם מספקים מענה לסיכונים שיכולים לנבוע מאירועי חומ"ס.
הניתוח לא מבסס כלל שיש בעיה. בדוח נכתב שאירעו בישראל כ-100 אירועי חומרים מסוכנים כתוצאה מחומרים נפיצים, גזים רעילים או דליקים, שגרמו לנזק, אך לא ברור האם הגלאים הקיימים היוו חלק מהכשל שהוביל לאירוע, ומהו היקף הנזק שאירע.
רשות התעופה האזרחית
תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון)[ביטול חובת רישיון תדריכן מודיעין טיס], התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.14]
39.58
טיוטת חקיקת משנה
ישנה דרישת רישיון עבור תפקיד תדריכן מודיעין טיס, המהווה נטל רגולטורי, וסטיה מהתקינה הבין-לאומית.
גם לאחר תיקון דוח ה-RIA בעקבות הערותנו, דוח ה-RIA הסופי אינו כולל את כימות העלויות וכן את המטרות והיעדים שהוגדרו לרגולציה ושנשלחו במסמך התגובה לרווח נקי. ככלל, על תהליך החשיבה להתבטא בדוח ה- RIA. בהתאם, אם סוגיות מסוימות אינן מופיעות בדוח, ובפרט סוגיות חשובות דוגמת כימות עלויות, הן אינן נגישות לציבור ולכן המשמעות היא כאילו לא נותחו כלל.
מנהל התכנון
תזכיר חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128), התשפ"א–2020.

[מספרנו: 2021.12]
13.34
תזכיר חוק
זוהתה בעיה שיטתית בנושא תמ"א 38 לגבי חיזוק מבנים באזורי סיכון. בבעיות אחרות שהוצגו, לא ברור עד הסוף מהי הבעיה, והאם היא אכן קיימת. למשל, בנושא ההקלות נכתב שההקלות מעכבות פרויקטים ולא מאפשרות תכנון מרחבי. אולם, הניתוח לא מזהה מהו כשל השוק.
הדוח אינו כתוב בצורה ברורה לאדם שאינו מהתחום. הדוח כולל שמות של חוקים ללא הסבר של מהותם העיקרית וללא הפניה אליהם. בנוסף, הניתוח ארוך, והיה מקום לצרף תקציר מנהלים, הסוקר בקצרה את עיקרי הדברים. לבסוף, בחלק מהמקרים הניתוח מסתמך על מידע שאין אליו הפניה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)(תיקון), התשפ"א–2021

[מספרנו: 2021.10]
37.65
טיוטת חקיקת משנה
צפוי מחסור בנהגי הרכבת הקלה בשנים הקרובות, עקב צוואר הבקבוק שלא מאפשר הכשרת נהגים מהירה שתביא להשקת קווי הרכבת בזמן.
על אף שנראה שהליך ההכשרה המוצע בטיחותי ויעיל, לא ברור מהניתוח האם הוא עדיף מקודמו והאם יהיה רלוונטי גם לאחר הקמת קווי הרכבת הקלה – כשיהיה פיחות בביקוש לנהגים חדשים.
רשות התחרות
כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.09]
23.35
טיוטת נוהל או אחר
בהיעדר הפטור המוצע לפעולות ולהסדרים שעניינים מחיר לצרכן, ספקי מזון ככל הנראה ירתעו מלהתערב במחיר הסופי לצרכן, גם כאשר הדבר יועיל לצרכן.
הניתוח תמציתי ביותר, וסוקר את התחום בקווים כלליים בלבד. היה מקום להתעמק יותר בבעיה ומאפייניה, בייחוד כיוון שלא נעשה הליך RIA לכללים המקוריים (אותם מחדשים כעת) בשנת 2014. בהקשר זה, הניתוח לא מתעמק בביסוס הבעיה, למשל האם בפועל ההסדרים האנכיים בין הספקים לקמעונאים טובים לצרכן?
רשות התחרות
טיוטת כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.08]
41.81
טיוטת נוהל או אחר
קיים צורך למתן ולקבלת הלוואות ממספר גורמים המלווים במשותף, אך השימוש בכלי זה מלווה בחוסר וודאות משפטית ובעלויות רבות.
הניתוח קובע שיש בשוק צורך בהלוואות משותפות, ושפטור הסוג מקל על ביצוען, אך כמות ההלוואות הללו ירדה מכ-50 לכ-20 בשנתיים. היה ראוי לברר את סיבת הירידה, והאם היה שינוי בהיקף ההלוואות, שכן יתכן שהירידה מעידה על כך שפטור הסוג לא טוב דיו, או שאין בהלוואות אלו צורך.
משרד התרבות והספורט
תזכיר חוק הספורט (תיקון מס' ...)(הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.07]
25.73
תזכיר חוק
יתכן שאנשים שאינם מתאימים לאימון ילדים, בשל עברם הפלילי, מאמנים ילדים, וללא ידיעת ההורים. בנוסף, משתמע כי ישנם פערי מידע על הקלות שבה ניתן לקבל תעודת מאמן בישראל.
הניתוח לא מנתח את הסעיף בטיוטת החוק, שמציע לאפשר לשר להעניק מונופול בהכשרות המאמנים להתאחדויות בענפים בהם יש גוף בין-לאומי שמנהל את הענף בפועל, כמו (UEFA) למרות ההשלכות השליליות שעלולות להיות לכך.
משרד התרבות והספורט
טיוטת תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה)(תיקון), התשפ"א-2021 [מאמני כדורגל]

[מספרנו: 2021.06]
25.34
טיוטת חקיקת משנה
רגולציית הכשרת המאמנים הישראלית שונה מהרגולציה הבין-לאומית של אופ"א, כאשר אי-ציות לרגולציה הבין-לאומית עלול להביא לסנקציות מצד אופ"א ואף לסילוק קבוצות ישראליות מתחרויות אירופאיות.
הרגולציה המוצעת מעניקה כוח מונופוליסטי להתאחדות לכדורגל, אשר כבר נמצא בעבר שיש כשלים בהתנהלותה, אך לא יוצרת מנגנון של איזונים ובלמים לכוח זה. היה מצופה שהענקת כוח רב להתאחדות, תלווה בהטלת מגבלות אחרות, שיאזנו את כוחה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' ....) התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.05]
24.70
טיוטת חקיקת משנה
ישנם כלי רכב הנוסעים ללא רישיון קבוע (ורישיונם הזמני פקע), ובכך מסכנים את משתמשי הדרך.
נראה שהיקפי הבעיה והנזק ממנה שוליים, ולמרות זאת הפתרון שנבחר הוא מאוד מחמיר. בנוסף, ניתוח הבעיה מתעלם מכך שמקור הבעיה הוא ברגולציה עצמה – שמחייבת בדיקה של הרכבים בישראל, המצריכה נסיעה ופרוצדורה, ומצד שני קובעת איסור על הוצאת רישיון קבוע לרכבים שלא עמדו במסגרת הזמנים הקבועה בחוק. לכן, שינוי של שלבים אחרים ברגולציה עשוי פותר את הבעיה, ללא הטלת נטל בירוקרטי.
משרד המשפטים (רשות הפטנטים)
תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.04]
38.65
טיוטת חקיקת משנה
הליך הגשת הבקשה לרישום פטנט בישראל הוא מסורבל, ולכן מונע מאנשים אפשרות להגיש בקשה בצורה יעילה ומובנת.
בשל העובדה שקשה להעריך עלויות ותועלות הנובעות מהרגולציה המוצעת, היה מקום לבחון מדינות זרות, פרט לארה"ב, וללמוד מהניסיון שלהן.
משרד הביטחון
תקנות ההתגוננות האזרחית (דרכי החסנה של חומרים מסוכנים)(תיקון), התשפ"א-2021

[מספרנו: 2021.03]
25.19
טיוטת חקיקת משנה
החוק הקיים מחייב מחזיקי חומרים מסוכנים לעשות שימוש בטכנולוגיות מיגון מיושנות, שהינן יקרות בהשוואה לטכנולוגיות הקיימות כיום, ולאו דווקא מספקות הגנה טובה יותר. זאת פרט לאישור מיוחד שניתן לקבל כיום, אך המפוקחים אינם מודעים לכך.
כלל הדרכים שהוצעו לפתרון הבעיה הן למעשה אותה הדרך, תוך שינויים של פרוצדורה בלבד (שימוש בתקנות או בהנחיות מנהליות). כלומר, לא באמת נבחנו דרכים שונות לפתרון הבעיה.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
תזכיר חוק הגנת הצרכן (תיקון מס')(מכירה מיוחדת), תשפ"א – 2020

[מספרנו: 2020.55]
28.77
תזכיר חוק
שימוש מופרז במונח מבצע/סייל/הנחה, אשר מוביל להטעיית צרכנים.
הניתוח אינו מפנה למקורות מידע בהם נעשה שימוש, כשבראשם עבודת מחקר שביצעה הרשות שאמורה לבסס את קיומו של כשל השוק – כלומר לבסס את שיטתיות הבעיה. בנוסף, הניתוח בוחן שתי חלופות בלבד, הדומות מאוד במהותן, ולכן הגיוון הרגולטורי נפגע, וישנו קושי לערוך השוואה לבחירת הפתרון.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"א- 2020 (ילדים במושב הקדמי ברכב)

[מספרנו: 2020.53]
29.7
טיוטת חקיקת משנה
לטענת המשרד, הושבת ילדים במושב הקדמי מהווה סיכון בטיחותי בעת תאונת דרכים.
הרגולציה גובשה במהירות, ונראה שכתוצאה מכך נפגעה איכותה. מהניתוח עולה שקיימת וועדה שדנה בנושא, אך הוחלט לקדם את הרגולציה בטרם הוועדה סיימה את עבודתה. בנוסף, לא נעשה שיתוף עם הציבור הרלוונטי – ההורים, וכן הפתרון המוצע (איסור הושבה מלפנים) חריג ברגולציה העולמית, ולא הוסבר מדוע יש צורך ברגולציה ייחודית.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"א- 2020 (בטיחות הולכי רגל במעבר חציה)

[מספרנו: 2020.52]
23.29
טיוטת חקיקת משנה
פגיעה בהולכי רגל במעברי חציה.
לטענת הניתוח, אחד הגורמים המרכזיים הוא שימוש בטלפון נייד בעת החציה, אך מהנתונים עולה שהוא אינו מהווה גורם מרכזי כלל. בהמשך, הניתוח כלל אינו סוקר בצורה מעמיקה את העלויות (גם אם אינן כלכליות) מהרגולציה.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון), התשפ"א-2020 [לעניין מכשיר תג"ם (VHF) בכלי טיס]

[מספרנו: 2020.51]
30.62
טיוטת חקיקת משנה
עומס על כמות תדרי הרדיו בישראל, הגורם למחסור בהיצע התדרים. העומס נובע משימוש של מדינות שכנות ללא תיאום, וכן בשל רגולציה לא מעודכנת בישראל.
הניתוח אינו ברור לקורא, בעקבות שימוש רב במונחים מקצועיים. כך, גם הבעיה עצמה אינה מוסברת כראוי, וכן פרק חישוב העלויות אינו ברור כלל.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..)התשפ"א-2020 (משך הזמן מייצור לרישום הרכב)

[מספרנו: 2020.46]
25.38
טיוטת חקיקת משנה
חסם יבוא שהמשרד מעוניין לצמצמם, בדמות כלל הקובע שניתן לייבא רכב לישראל רק אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו. כלל זה מקשה בעיקר על יבואנים קטנים.
הניתוח אינו מסביר לעומק מדוע מלכתחילה נדרשת המגבלה הקבועה כיום בחוק. בנוסף, חלקים רבים שנטען שנעשו אינם מצויים בדוח – בראשם שיתוף ציבור וסקירה בין-לאומית. שתי החלופות שנבחנו הן למעשה אותה החלופה, כשהשוני הוא בעוצמת מגבלת הייבוא בלבד.
משרד הבינוי והשיכון
טיוטת תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (השלמת בניית דירה ומסירתה), התשפ"א-2020

[מספרנו: 2020.42]
35.13
טיוטת חקיקת משנה
חסרה בדין קביעת הגדרה למתי הושלמה דירה וכיצד תבוצע מסירת הדירה לרוכש. בפועל, היה נהוג שהקונה משלם 10% משווי הדירה בעת מסירת הדירה. אולם, אי-הגדרת מועד מסירת הדירה גרם לתשלום למוכר כשהדירה לא הושלמה בפועל, ולעיכובי תשלום שלא לצורך.
בעקבות פניית רווח נקי שונתה ההגדרה בעניין השלמת הדירה, מתעודת גמר בלבד, לקבלת טופס 4 או תעודת גמר, דבר שהביא להקלה משמעותית על רוכשי הדירות. לאחר שינוי הרגולציה לא צפו בעיות מרכזיות לשיפור הליך קבלת ההחלטות.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"א-2020

[מספרנו: 2020.41]
34.79
טיוטת חקיקת משנה
היעדר פיקוח ואכיפה על שימוש בכטב"ם וטיסנים, היות שהתקנות הקודמות מיושנות ואינן מתאימות לרחפנים ולטיסנים (כלי טיס "רב להב")
במסגרת הניתוח צוין שאחת הבעיות בתחום היא היעדר פיקוח ואכיפה על שימוש ברחפנים, כטב"ם וטיסנים. אולם, הפתרון שנבחר אינו מתייחס לסוגיית הפיקוח והאכיפה ולכן נראה שהציבור יכול להמשיך להפעיל רחפנים באופן זהה למצב טרם הרגולציה החדשה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"א- 2020 (השארת ילדים ברכב)

[מספרנו: 2020.40]
18.36
טיוטת חקיקת משנה
פגיעה בילדים כתוצאה משכחתם ברכב.
הניתוח מציג נתונים האמורים לבסס את היות הבעיה שיטתית, אך למעשה מראים באופן חד משמעי כי הבעיה אינה שיטתית, בייחוד נוכח עלות הפתרון המוצע. בנוסף, לא נעשה איפיון של הבעיה כלל – איזה גורם שוכח ילד ברכב? איזה חלקים באוכלוסייה? וכו'. בנוסף, הערכת העלויות והתועלות אינה מעמיקה כלל, ונראה שמדובר בעלויות משמעותיות ביותר.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (הוראת שעה), התשפ"א-2020

[מספרנו: 2020.39]
30.48
טיוטת חקיקת משנה
עומס בכניסה לתל אביב, המוביל לפקקים הגוזלים זמן וכסף, וכן פוגעים באיכות הסביבה.
הניתוח יוצא מנקודת הנחה שהפתרון הרצוי הוא החלופה שנבחרה, ודן רק בסוגיות קטנות יותר בתוך אותה החלופה. כמו כן, עולה ספק רב באשר לאפקטיביות מהחלופה שנבחרה, שיתכן ותעודד מעבר משימוש בתחבורה ציבורית לשימוש ברכב פרטי בנתיב המהיר, אך אין לכך התייחסות בניתוח. בנוסף, אין התייחסות לקיבולת הנתיב המהיר, שהיא משאב מוגבל, שמבקשים להגדיל את השימוש בו.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ) התשפ"א-2020 (רישיון נהיגה לרכב למוגבלי ניידות)

[מספרנו: 2020.36]
37.75
טיוטת חקיקת משנה
רכבים רבים המותאמים למוגבלי ניידות הינם במשקל רב יותר מהמשקל המירבי שבעל רישיון סטנדרטי B יכול לנהוג בו. כתוצאה מכך, מגוון כלי הרכב שזמין למוגבלי ניידות מצומצם בצורה משמעותית, ונראה שיש חוסר התאמה בין מגבלות החוק לבין הצרכים המיוחדים של מוגבלי הניידות.
תהליך ה-RIA ברמה יחסית גבוהה, והחלופה שנבחרה מצמצמת את הנטל הרגולטורי. הבעיה המרכזית בניתוח היא שאינו נגיש דיו ולא צוינו מקורות המידע עליהם הסתמך הרגולטור.
רשות התעופה האזרחית
תזכיר חוק הטיס (תיקון מס' 3) התשפ"א- 2020

[מספרנו: 2020.35]
40.48
תזכיר חוק
המערכות בהן משתמשת רשות שדות התעופה בישראל (COMMON ARTS) אינן תקינות/אינן עומדות בסטנדרטים בינלאומיים.
תהליך ה-RIA ברמה גבוהה, אולם חסר ניסיון לבצע כימות של עלות ותועלת לכל חלופה. בפרט, לא הוסבר בכמה יגדל הסיכון לתאונה אווירית, לא הושם דגש על כך שהמערכות הקיימות מיושנות ולא נעמדה עלות ההעסקה של פקחי טיסה נוספים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)(תיקון), התשפ"א–2020

[מספרנו: 2020.34]
34.65
טיוטת חקיקת משנה
לפי הניתוח, ישנו שימוש נרחב במוצרי תעבורה ובחלקי חילוף לרכב שאינם עומדים בתקן, ועל כן מהווים סכנה למשתמשי הדרך בישראל. ללא איסור יבוא, עשוי להיווצר שימוש נרחב בחלפים שאינם עומדים בתקינה כלשהי, ושימוש בהם יגביר את הסיכוי לתקלות טכניות ולתאונות דרכים.
בפועל, שימוש בחלפים לא מקוריים אינו נפוץ בישראל, ומכיוון שלא סופקו נתונים שמעידים על תאונות דרכים או נזק שנגרמו על ידי שימוש בחלפים לא מקוריים, לא ברור כמה הבעיה שתוארה על ידי הרגולטור היא אכן מהותית.
משרד האנרגיה
תזכיר חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' _) (מתקני גז טבעי לשימוש ביתי), התשפ"א-2020

[מספרנו: 2020.33]
16.1
תזכיר חוק
היעדר אסדרה מתאימה לחיבור לקוחות פרטיים לרשת גז טבעי.
על אף שהנושא כולל אלמנטים רבים של תחרות, הניתוח אינו כולל ניתוח אלמנטים אלו, וקיים חשש שהפתרון המוצע יפגע קשות בתחרות בענף חדש ומרכזי במשק.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
תזכיר חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן על פי בקשתו) (תיקון מס'), התשפ"א – 2020

[מספרנו: 2020.32]
28.35
תזכיר חוק
פער בין הבטחות נציגי שירות ומכירה כפי שהלקוח מבין אותן בשיחות הטלפון איתם, לבין השירות והמוצר המתקבלים בפועל. זאת, ללא יכולת מעשית להוכחת הפער.
הניתוח מניח שקיימת בעיה סיסטמתית בדמות הפער האמור, ולא מספק נתונים כלל להוכחת הפער, על אף שהרשות להגנת הצרכן אמורה להיות בעלת המידע בתחום (פניות מופנות אליה). בנוסף, הניתוח אינו מנסה לאפיין את הבעיה – באילו ענפים היא מתרחשת. לבסוף, הניתוח בוחן חלופה אחת בלבד, פרט לחלופת האפס, לפתרון הבעיה.
המשרד להגנת הסביבה
תזכיר חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, תשפ"א-2020

[מספרנו: 2020.31]
28.84
תזכיר חוק
היעדר רישום של כימיקלים שנעשה בהם שימוש בישראל, הגורם לחוסר ידיעה מוחלט של הרגולטור על הסיכונים הקיימים כיום בשל שימוש בהם.
הניתוח מבסס בעיה בצורה טובה, אך לוקה בחסר בכל הקשור לניתוח עלויות ולהשוואה בין חלופות. בחינת העלויות נעשית בקווים כלליים בלבד, כמעט ללא כימות. גם כשנעשה כימות, הוא משאיר טווח עצום של אי-ודאות (למשל, מחיר לרישום כימיקל נע בין 10 ל-500 אלף ₪). ההשוואה בין החלופות נעשית גם היא בקווים כלליים, ולרוב מסתכמת בהצגת שתי החלופות ובחירה באחת מהן, ללא הסבר לוגי או כלכלי לכך.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..), תשפ"א- 2020 (ביטול מאגר תמונות רישיון)

[מספרנו: 2020.30]
39.19
טיוטת חקיקת משנה
קיים סיכון של דליפת תמונות המפוקחים בשל חדירה למאגר תמונות רישיון הנהיגה. הרגולציה מציעה למחוק את מאגר תמונות הרישיון, בעקבות שינוי חקיקה שצמצם את חיוניותו.
תהליך ה-RIA ברמה גבוהה, אולם נראה שבתקנה המוצעת ישנו סעיף שמאפשר למשטרה לא לבטל לחלוטין את מאגר תמונות הרישיון ועשוי לרוקן מתוכן את השינוי המוצע, ללא התייחסות מתאימה לכך בניתוח.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת תנאים נוספים בהיתר רעלים לחוות דלקים

[מספרנו: 2020.29]
37.78
טיוטת נוהל או אחר
בפעילות חוות מכלים גלומים סיכונים לאירועי חומרים מסוכנים ולזיהום הקרקע ומי התהום. האסדרה הקיימת אינה אחידה וקוהרנטית עם האסדרה הבינלאומית, וקיים קושי להבין את תמונת המצב של זיהומי הקרקע והמים הקיימים.
תהליך ה-RIA איכותי ומלא, אולם חסר ניסיון לכמת את העלויות שיושתו על המשק ולא הוצגה מידת האפקטיביות הצפויה של כל חלופה.
המשרד להגנת הסביבה
טיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים

[מספרנו: 2020.28]
21.11
טיוטת נוהל או אחר
סיכון לציבור הנובע ממרחק לא מספק בין מקומות אחסון לחומרים מסוכנים, לבין אתרים רגישים ויישובים.



מילות חיפוש נוספות: חומרים מסוכנים
הניתוח אינו מציג את תדירות התאונות בארץ כתוצאה מחומרים מסוכנים, ממה נובעים האירועים והאם אכן יישום הפתרון המוצע היה מאפשר למנוע אותן. בנוסף, הניתוח כולל בחינה חלקית של העלויות והתועלות ובוחן מספר מצומצם של חלופות לפתרון.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
תזכיר חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון), התש"ף-2020

[מספרנו: 2020.24]
10.88
תזכיר חוק
מענה לצורך בקביעת אמות מידה לגידול, לייצור ולשיווק של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח לשוק המקומי, בהיבטים בריאותיים, יצרניים, שיווקיים וצרכניים.
המנגנון אותו מאמץ הניתוח, כרוך בעלות גבוהה במיוחד ומנגד לא מוצגת בעיה כלשהי באיכות התוצרת החקלאית בישראל, שמצדיקה עלות זו.

בנוסף, לא מצוין באיזה שלב בייצור מצויה הבעיה, וכן לא נבחנו חלופות כלל.
משרד האנרגיה
תזכיר חוק הגז (בטיחות ורישוי) (נגיף הקורונה החדש - הוראה שעה), התש"ף-2020

[מספרנו: 2020.17]
18.33
תזכיר חוק
החוק הקיים מחייב ביצוע בדיקות בטיחות גז בבתי לקוחות מדי תקופה מסוימת, ולאור מגפת הקורונה, הביצוע לא יכול היה להתקיים עבור חלקם, מה שמאלץ את ניתוקם מהגז.
הניתוח אינו מסביר מהם הסיכונים מאי ביצוע הבדיקה בזמן. כמו כן, הפתרון המוצע (הגדלת המרווח בין הבדיקות) אינו מספק מענה לכל המפוקחים (אוכלוסיות בסיכון) ואין לכך התייחסות. לבסוף, לא נבחנו כלל חלופות שונות לפתרון.
זרוע העבודה
טיוטת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התש"ף-2020

[מספרנו: 2020.16]
16.38
טיוטת חקיקת משנה
סכנה בטיחותית וסכנה לפגיעה במכוון בפעוטון במעוני היום שאינם מפוקחים.
הניתוח אינו מבסס קיום של בעיה סיסטמתית של פגיעה בפעוטות, וככל שהיא קיימת – לא ברור מי או מה הם הגורמים לה. כמו כן, לא ברור כיצד יסייעו האמצעים שנבחרו למגר את התופעה, והאם נבחרה הדרך האפקטיבית ביותר, שכן הדוח נעדר מבחן של עלות-תועלת.
משרד המשפטים
טיוטת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), ‏התש"ף-2020

[מספרנו: 2020.15]
27.26
טיוטת חקיקת משנה
היעדר טיפול ראוי בנושא של הטרדות מיניות בגופים העוסקים בספורט – קבוצות מקצועיות, מאמנים אישיים וכו'.
מהניתוח עולה שבעת קידום הרגולציה, ישנה ועדה מיוחדת שדנה ברגולציה לטיפול בהטרדות המיניות במספר רב של גופים, ובהם גופי הספורט. עם זאת, הוחלט להחריג את גופי הספורט מהרגולציה הרחבה, ולקדם רגולציה פרטנית, בטרם הוגשו מסקנות הוועדה, ללא הסבר לכך. זאת, חרף הערת מבקר המדינה כי יש לבחון מחדש את הנושא ואת אופן הטיפול הקיים (אותו הרגולציה מאמצת). בנוסף, הניתוח אינו מבסס את הבעיה ואינו מאפיין אותה לעומק, וכן בוחן חלופה מהותית אחת בלבד.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (כלי רחיפה) (תיקון מס'...) התש"ף 2020

[מספרנו: 2020.14]
26.43
טיוטת חקיקת משנה
הפרה מרובה של תקנות מתקנות הטיס, הנוגעות להטסה במרחבים אסורים.
הניתוח אינו מבסס את הבעיה כשיטתית, ואינו מאפיין אותה – כמה אירועים מתרחשים בשנה? באיזה אזורים בארץ? מהו הנזק מכך? וכו'. קיים חשש ממשי שהתקנות גובשו כמענה לאירוע קיצון, המוזכר בניתוח, של הטסת כלי רחיפה מעל הר הבית, שהוא אזור רגיש.
זרוע העבודה
טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(בעלי תפקידים באתר בניה)(תיקון מס'...)

[מספרנו: 2020.13]
22.01
טיוטת חקיקת משנה
תמותה מוגברת באתרי הבניה בישראל.
הניתוח מצליח להגדיר בצורה טובה את הבעיה, ולבסס אותה כבעיה שיטתית – עובדים רבים נהרגים בישראל. עם זאת, הניתוח מעלה סברות באשר לגורמים עקיפים לבעיה, ואינו מאתר את הגורמים שהביאו ישירות לתאונות ולהרוגים. היעדר זה מקשה על הערכת אפקטיביות החלופות שהוצעו. כמו כן, בכל סוגיה שנדונה, הניתוח בוחן רק חלופה אחת פרט לחלופת האפס, והערכת העלויות והתועלות שטחית.הניתוח מצליח להגדיר בצורה טובה את הבעיה, ולבסס אותה כבעיה שיטתית – עובדים רבים נהרגים בישראל. עם זאת, הניתוח מעלה סברות באשר לגורמים עקיפים לבעיה, ואינו מאתר את הגורמים שהביאו ישירות לתאונות ולהרוגים. היעדר זה מקשה על הערכת אפקטיביות החלופות שהוצעו. כמו כן, בכל סוגיה שנדונה, הניתוח בוחן רק חלופה אחת פרט לחלופת האפס, והערכת העלויות והתועלות שטחית.
משרד האנרגיה
טיוטת הנחיות לעניין סעיף 76 לחוק הנפט בעניין העברה ושעבוד של זכויות נפט וטובות הנאה בזכויות נפט

[מספרנו: 2020.12]
16.26
טיוטת נוהל או אחר
היעדר האפשרות של מי שאינו בעל חזקה להקים מתקן ימי להובלת גז טבעי.
הניתוח אינו כולל מרכיבים רבים והכרחיים, הנדרשים להימצא בניתוח RIA. בכלל זאת, הגדרת הבעיה, גיבוש חלופות, השוואת עלויות ותועלות בין החלופות, ושיתוף ציבור. בנוסף, חלקים מהותיים מהרגולציה כלל לא נדונו במסגרת הניתוח.
משרד הפנים
טיוטת תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020 (פרישת תשתיות תקשורת בבנייני מגורים)

[מספרנו: 2020.11]
20.41
טיוטת חקיקת משנה
היעדר תשתית של סיבים אופטיים ברחבי המדינה, כאשר סיבים אלו מהווים שיפור לתשתית התקשורת הקיימת.
הניתוח יוצא מנקודת הנחה כי פרישת סיבים אופטיים בכל בניין היא הכרחית, ולא נשקלו חלופות אחרות. בפרט, החיוב החדש יוצר סתירה עם המדיניות הנוכחית של משרד התקשורת,

שאינה מחייבת את חברות התקשורת בפרישת תקשורת חוטית ברחבי הארץ. פער זה גם מטיל בספק את אפקטיביות הרגולציה המוצעת בשיפור התשתיות.
משרד הבריאות
טיוטת הנחיות לסימון אריזות של תכשירים

[מספרנו: 2020.10]
14.72
טיוטת נוהל או אחר
מענה לצורך בקביעת נוהל אחיד לרישום מידע על גבי תרופות.

מילות חיפוש נוספות: סימון מוצרים

מהניתוח לא ניתן להבין מהם השינויים המוצעים ביחס למצב הקיים. הניתוח נעדר שלבים קריטיים ובהם תיאור וביסוס הבעייתיות במצב הנוכחי, גיבוש חלופות, ביצוע ניתוח של עלות ותועלת, והגדת יעדים ומטרות.
משרד המשפטים
תזכיר חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' ) (הגדרות וצמצום חובת הרישום), התש"ף -2020.

[מספרנו: 2020.09]
19.83
תזכיר חוק
חוק הגנת הפרטיות ארכאי, ואינו מתמודד היטב עם הסיכונים בעולם המודרני שמתנהל ברובו במרחב סייבר.
הצורך ברגולציה נובע בעיקר בשל ארכאיות החוק הקיים, למול מציאות משתנה במהירות גבוהה. חרף זאת, בסיס הנתונים העיקרי הוא מסקנות ועדה שנכתבו לפני למעלה מעשור. בנוסף, מסקנות רבות אינן מלוות בנימוקים, וכל חלקי הניתוח אינם משקפים תהליך חשיבה עמוק.
משרד הבריאות
טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (רמות מותרות של תרכובות פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים), התש"ף-2020

[מספרנו: 2020.08]
24.76
טיוטת חקיקת משנה
סיכון לאוכלוסייה בעקבות הימצאות של פחמימנים ארומטיים במזון.
הרגולציה המוצעת מעגנת את המצב הקיים בחוק, ותואמת את התקינה הבין-לאומית. הניתוח אינו מפנה למקורות מידע עליהם הוא נשען, ובעיקר אינו מציג את הנזק וההסתברות להתממשותו, המצויים בחומרים המדוברים.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התש"ף – 2020

[מספרנו: 2020.07]
31.24
טיוטת נוהל או אחר
מדיניות הייבוא הנוכחית מחלקת את הטובין המיובאים לשלוש קטגוריות – פטורים מאישור, מחייבים הצהרות יבואן, וטובין שיבואם מחייב אישור מראש. לטענת המשרד, טובין רב מדי נמצא בקטגוריה המחמירה, עניין המהווה נטל רגולטורי עודף.
הניתוח ממחיש בצורה טובה את העלות של עודף הרגולציה, ומכמת אותה בצורה טובה מאוד. הפתרון שנבחר הוא העברה של קבוצות רבות של טובין לקטגוריה מקלה יותר רגולטורית. עם זאת, הניתוח אינו מתאר את הליך בחירת הטובין שיועברו לקבוצת ייבוא אחרת, ובאופן כללי, מידע רב ששימש להכנתו אינו נגיש.
המשרד להגנת הסביבה
תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה) (בנייה בת קיימה), התש"ף-2020

[מספרנו: 2020.04]
34.53
טיוטת חקיקת משנה
בהמשך להחלטת הממשלה בנושא הפחתת פליטת גזי חממה, בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית, הוחלט לאמץ תקן המגדיר בנייה ירוקה המעודדת חיסכון במשאבים, מחזור פסולת ושימוש בתחבורה ציבורית.
בעקבות שלושה מחקרים שנערכו, האסדרה המוצעת היא אימוץ תקן מחייב לבנייה ירוקה. אולם, נראה שמחקר אחד בלבד מתוך השלושה מצביע באופן ברור שזו תהיה החלופה הטובה ביותר. על כן, נראה שנבחרה חלופה אגרסיבית ביותר ללא ביסוס אמפירי מספק.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תקנות תעבורה (תיקון מס'____), התשע"ט-2019 (מעבר לטכוגרף דיגיטלי)

[מספרנו: 2019.18]
35.15
טיוטת חקיקת משנה
הטכוגרף האנלוגי, בו נעשה שימוש היום – קל לזיוף ולכן מקשה על פיקוח שעות הנהיגה והמנוחה של הנהגים.
טענות שונות בדוח הובאו ללא הסבר או הפנייה לנתונים / למקורות עליהם התבססו. כמו כן, מאחר ונעשה שימוש בטכוגרף דיגיטלי ברחבי העולם, מן הראוי היה לבצע סקירה בינלאומית שתכלול השוואה בין המצב טרם המעבר לביו המצב אחריו, בעיקר בהיבט השיפור בפיקוח וההפחתה בתאונות הדרכים.
זרוע העבודה
תזכיר חוק אסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג אוויר, התש"ף- 2019

[מספרנו: 2019.17]
17.43
תזכיר חוק
ישראל מחוייבת לעבור להשתמש בחומרי מילוי למזגנים, היוצרים פחות זיהום סביבתי. חומרי המילוי החדשים הם דליקים יותר, ולכן דליפה שלהם מהמזגן עלולה לגרום לפגיעה בגוף וברכוש. לפיכך מבקש משרד העבודה להעלות את רמת ההכשרה של מתקיני מזגנים באמצעות הטלת חובת רישוי על הענף.
הדוח מעלה שהרגולציה צפויה להוסיף עלות משקית של מעל 55,000,000 ש"ח בשנה לפחות באמצעות ייקור שירותי ההתקנה של מזגנים, במקביל לפגיעה בתחרות והטבה עם השחקנים החזקים במשק. למרות העלות הגבוהה, נראה שדוח ה-RIA לא מבסס כראוי את התממשות הסיכון בפועל - גם אם ישנה דליפה של חומר מילוי עדיין אין הכרח שהיא תוביל לפגיעה בגוף או ברכוש. כמו כן, הוא אינו מבסס האם הסיכון נובע כתוצאה מרמת ההכשרה הנמוכה של מתקיני המזגנים כיום או דווקא מסיבות אחרות. בהמשך לכך, הוא אינו מבסס כראוי כיצד בחירה במנגנון של חובת רישוי על כלל הענף, היוצר הכבדה רגולטורית משמעותית, יפחית את הסיכון ברמה שמצדיקה הטלת עלויות כה משמעותיות.
המשרד להגנת הסביבה
הוספת תנאים להיתר רעלים בנושא הגנה על מידע וסייבר

[מספרנו: 2019.16]
26.84
טיוטת נוהל או אחר
מניעת סיכונים הנובעים מתקיפות סייבר על מפעלים מסוכנים, העשויות להוביל לפגיעה בציבור ובסביבה על ידי דליפת חומרים כתוצאה מתקיפות הסייבר.
אין אינדיקציה במסגרת הניתוח להיקפי תקיפות הסייבר על מפעלים מסוכנים, האם התרחשו תקיפות על מפעלים בישראל, סוג וכמות הנזק שנגרמו בפועל כתוצאה מתקיפות אלו או אינדיקציה לכך שהאיומים מתגברים בשנים האחרונות. כמו כן, הניתוח אינו מבסס מהם הגורמים לבעיה בישראל (למשל חוסר מודעות, חוסר תקציב או חוסר הבנה לגבי דרכי התמודדות עם תקיפות).
משרד הבריאות
תקנות זכויות החולה (שימוש מחקרי במידע בריאות), התש"ף - 2019

[מספרנו: 2019.15]
31.24
טיוטת חקיקת משנה
מידע הבריאות שנאסף על ידי ארגוני הבריאות בעשורים האחרונים בישראל יכול לשמש מנוע צמיחה לאומי באמצעות פיתוח פתרונות מבוססי מידע בתחום הבריאות, אך חסמים רגולטוריים משמעותיים מונעים שימוש יעיל ובטוח במידע זה, עקב חששות לפגיעה בפרטיות.
למרות ההשפעות מרחיקות הלכת של הרגולציה, ניתוח העלויות והתועלות במסגרת תהליך ה-RIA הוא חלקי. קריאה של נוסח הרגולציה המוצעת מלמדת שהקמת מערך שיאפשר את השימוש במידע בריאות דורשת משאבים ניכרים, אך מבלי שניתן הסבר או הצדקה מספקים כיצד המנגנון שהוחלט לגביו מקדם את מטרות הרגולציה על הצד הטוב ביותר.
משרד התקשורת
תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ט - 2019

[מספרנו: 2019.14]
26.72
טיוטת חקיקת משנה
קיימת ברגולציה דרישה לבדיקת עבר פלילי של מבקשי רשיון סחר במכשירים אלחוטיים, והוצע לבטלה מכיוון שהיא נראית כמיותרת, במיוחד עקב אפשרות חדשה שהוקנתה בחקיקה להטלת קנסות מנהליים.
התהליך אינו מתייחס לסיכונים ולהשפעות השליליות שעשויות לצמוח מביטול הדרישה, כמו למשל כניסה של עבריינים לתחום, שייתכן שעד כה נרתעו מכך עקב הדרישה הקיימת לבדיקת עבר פלילי.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)(תיקון), התשע"ט - 2019 (הורדת חסמי כניסה ליבוא מסחרי בענף הרכב)

[מספרנו: 2019.13]
25.78
טיוטת חקיקת משנה
נמצא שחלק מהדרישות ביחס לרשיונות יבוא מסחרי של רכב במסגרת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, מהוות חסמי כניסה לענף היבוא (למשל היקף ההון העצמי שנדרש הוא גבוה מדי לעומת הסיכונים).
הניתוח מציג מטרה ברורה להורדת חסמי כניסה לענף והגדלת תחרות, אך אינו מגדיר יעדים או לוחות זמנים לבדיקת הצלחת הרגולציה (כגון צפי לכניסת מתחרים נוספים לענף, צפי להורדת מחירים או צפי להגדלת היצע הרכבים).
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
דוח בחינת רגולציה - פערי כוחות בשיווק פירות וירקות טריים

[מספרנו: 2019.12]
49.15
טיוטת נוהל או אחר
יחסי המסחר בין חקלאים למשווקים של תוצרת חקלאית מאופיינים בפערי כוחות כתוצאה מהבדלי גודל (קמעונאים גדולים אל מול אלפי חקלאים קטנים) ואופי הסחורה (מתכלה ולא הומוגנית). כתוצאה מכך מתקיימות פרקטיקות מסחר הפוגעות בחקלאים.
תהליך ה-RIA הוא ברמה גבוהה מאוד. קיבל כמעט את הניקוד המקסימלי. אין נקודה משמעותית לשיפור.
זרוע העבודה
נוהל למתן אישור ראשוני להפעלת מעונות יום לפי חוק הפיקוח על מעונות יום, התשע"ט-2018

[מספרנו: 2019.11]
15.52
טיוטת נוהל או אחר
טיפול בשתי בעיות עיקריות המתרחשות במעונות הפרטיים של ילדים בגילאי 0-3 - פגיעה מכוונת בילדים ופגיעה לא מכוונת בילדים.
בחינת הנתונים שפורסמו בניתוח מלמדת שפגיעה מכוונת בילדים אינה תופעה שכיחה, אלא מדובר במקרי קצה בלבד. לגבי פגיעה לא מכוונת בילדים, לא הובאו נתונים המבססים את הבעיה או הגורמים לבעיה.
רשות התעופה האזרחית
Performance Based Communication Navigation and Surveillance (PBC/PBN/PBS) (תקשורת, ניווט ומעקב מבוססי ביצועים)

[מספרנו: 2019.10]
34.02
טיוטת נוהל או אחר
הטמעה של קונספט חדש ומוכר בעולם לניהול תעבורה אווירית, על מנת להתמודד עם המספר ההולך וגדל של כלי טיס במרחבים האוויריים.
אחת התקנות בטיוטת הרגולציה שפורסמה לציבור העוסקת בהתקנת בסיסי נתונים, אשר לגביה נתקבלו מרבית הערות הציבור, לא קיבלה התייחסות כלל לגבי נחיצותה במסגרת ה-RIA.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
התמודדות עם מחלת הברוצלוזיס ברפתות חלב בישראל

[מספרנו: 2019.09]
40.42
טיוטת חקיקת משנה
מחלת הברוצלוזיס היא מחלה הפוגעת בעיקר בצאן, מועברת גם לבקר ויכולה להדביק בני אדם. מאז הפסקת מבצע ביעור המחלה בשנת 2015, נחזו התפרצויות מחודשות ברפתות חלב הגורמות לנזק כלכלי ובריאותי לציבור.
הפתרון שנבחר לביעור המחלה הוא לא הפתרון המיטבי, מכיוון שהוא לא ריאלי לביצוע עקב אילוצים שונים הקשורים בסכסוך עבודה פעיל במשרד החקלאות. הניתוח מפרט לוחות זמנים אשר אינם לוקחים בחשבון את האפשרות של סיום סכסוך העבודה שיאפשר ביצוע ביעור אפקטיבי יותר של המחלה בעדרי הצאן.
משרד הכלכלה והתעשייה (למעט זרוע העבודה)
טיוטת תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) (תיקון), התשע"ט-2019

[מספרנו: 2019.08]
35.08
טיוטת חקיקת משנה
אחד ממאפייני האגודה השיתופית הוא חשש גבוה לקיומה של 'בעיית הנציג', מכיוון שמי שמנהל את האגודה אינו בעל השליטה בה. אחד הכלים לטפל בכך הוא באמצעות מינוי ועדת ביקורת או מבקר פנימי, אך קיומה של ועדה כזו באגודות שיתופיות הוא ספורדי, ולעתים התפקיד של הביקורת אינו מובן דיו לגורם המבצע אותה.
בדוח מצוין שפורסם מסמך הנחיות לשיפור התנהלותן של ועדות הביקורת במקביל לפרסום התקנות בנושא. נראה שהיה מקום לקבוע תקופת זמן מוגדרת או לבצע נסיונות ממשיים להטמיע את הנחיות אלו, ולראות כיצד הן יסייעו בשיפור המצב הקיים לפני קידום התקנות.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
נוהל אישור מקום הסגר לדגים, פברואר 2019

[מספרנו: 2019.07]
42.17
טיוטת נוהל או אחר
פניה של המפוקחים לרגולטור העלתה ששיטות הטיפול במים בתחנות הסגר לדגים מיובאים הן יקרות או פוגעות בסביבה.
תהליך ה-RIA הוא ברמה גבוהה, היקף הבעיה יחסית מצומצם ואין נקודה משמעותית לשיפור.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
נוהל לפיקוח על מתקנים סגורים לגידול סרטני מאכל החופשיים ממחלות סרטנאים, פברואר 2019

[מספרנו: 2019.07]
42.17
טיוטת נוהל או אחר
פניה של המפוקחים לרגולטור העלתה שהדרישות לדיגום של סרטנים לייצוא, לצורך ניטור מחלות בהתאם לדרישות המדינה המייבאת, הן יקרות מאוד ומחמירות יתר על המידה.
תהליך ה-RIA הוא ברמה גבוהה, היקף הבעיה יחסית מצומצם ואין נקודה משמעותית לשיפור.
משרד המשפטים
תקנות החוק העותומני על אגודות (דיווח ושקיפות), התשע"ט-2019 (החלת חובות דיווח על אגודות עותומניות)

[מספרנו: 2019.06]
28.76
טיוטת חקיקת משנה
ישנם אלפי גופים, ביניהם גם גופים גדולים ומשפיעים במשק, המאוגדים כאגודות עותומניות. על אגודות אלו לא מוטלות חובות דיווח ושקיפות כפי שמוטלות על עמותות, למרות שישנו דמיון רב בין צורות ההתארגנות של אגודות ועמותות, ולכן לא ניתן לבצע עליהן פיקוח ציבורי.
מצוין בדוח שבעקבות חקיקת חוק העמותות, אגודות מסוימות בחרו להתאגד כעמותה. לא הוסבר מה גרם לאגודות מסוימות לבחור להתאגד כעמותה בניגוד לאחרות, האם מגמה זו צפויה להימשך או לא, והאם בכוונת המשרד לפעול לשינוי מבנה ההתארגנות של אגודות עותומניות נוספות באמצעות כלי מדיניות משלימים.
המשרד להגנת הסביבה
תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר משריפת פסולת חקלאית), התשע"ט - 2019

[מספרנו: 2019.05]
28.02
טיוטת חקיקת משנה
הרבה חקלאים שורפים את הפסולת החקלאית שלהם (גם גזם וגם פלסטיק), מכיוון שאין להם דרך יעילה וזולה להיפטר ממנה, וכך נוצרים מפגעי ריח וזיהום אוויר.
הניתוח אינו כולל התייחסות להיבטי פיקוח ואכיפה על הרגולציה, ובמקרה הנדון סוגיה זו נראית קריטית. זאת ביתר היתר משום שכבר כיום יש איסורים רבים בדין על השלכת פסולת ושריפתה, אשר ללא אכיפה בצידם הם אינם אפקטיביים.
רשות התעופה האזרחית
טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשע"ט-2019 [לעניין עקיבה אחר כלי טיס ושידור מיקום מטוס במצוקה]

[מספרנו: 2019.04]
31.33
טיוטת חקיקת משנה
מתן מענה לתרחישי קיצון, בעקבות לקחים משתי תאונות מטוס מפורסמות, באמצעות חיוב התקנת מערכות עקיבה אחר מטוסים לשם שידור מדויק של מיקומם כאשר הם מצויים במצב מצוקה.
במסגרת ה-RIA נכתב שאחת המערכות ממילא צפויה להיות מותקנת כסטנדרט במטוסים חדשים, ולכן לא ברור מדוע יש לקבוע רגולציה בנושא.
רשות התעופה האזרחית
תקנות הטיס (הפעלת מערכות כטב"ם קטן וטיסן), התשע"ט-2019

[מספרנו: 2019.03]
33.88
טיוטת חקיקת משנה
עקב שינויים מרחיקי לכת בשוק הכטב"מים והטיסנים בעולם ובישראל, המאפשרים כמעט לכל אדם להחזיק ברשותו כלי טיס קטן, יש צורך להתאים את הרגולציה למגמות העדכניות בשוק.
במסגרת ניתוח ה-RIA נכתב שאחת הבעיות המרכזיות היא היעדר פיקוח ואכיפה על מפעילי טיסנים וכטב"מים בשל היעדר תקציבים, וכן עקב סדר עדיפויות פנימי בנוגע למאמצי האכיפה של רת"א. הרגולציה החדשה קובעת מנגנון חדש של רישוי ורישום של כלי הטיס, מבלי להתאים במקביל את מערך הפיקוח והאכיפה למצב השוק החדש.
המשרד להגנת הסביבה
תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע"ט-2019

[מספרנו: 2019.02]
19.71
טיוטת חקיקת משנה
צמצום נזקים בריאותיים לציבור כתוצאה משימוש לקוי בחומרי הדברה על ידי מדבירים מורשים, באמצעות העלאת רמת ההכשרה של מדבירים אלו.
ביסוס הבעיה לוקה בחסר. הניתוח מתבסס על 51 מקרי הרעלה שאירעו על פני שלוש שנים (ומעריך שישנם מקרים נוספים אשר לא דווחו), אך אינו מפרט אודות נסיבות ההרעלה, מי גרם להן, והאם מדובר בהרבה מקרים או מעט באופן יחסי. לפיכך לא ניתן להעריך את מידת הצלחת הרגולציה ולא ניתן להצדיק את הפגיעה בתלמידים ובחלק ממוסדות הלימוד.
מנהל התכנון
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשע"ט-2019 (מערכות חיפויי חוץ דליקים מחומרים מורכבים מתכתיים)

[מספרנו: 2019.01]
12.33
טיוטת חקיקת משנה
הפחתת הסיכון לשריפה בבניינים בישראל כתוצאה משימוש בחיפויי חוץ דליקים.
הרגולציה מבוססת על מקרה אחד שהתרחש באנגליה, מבלי להצביע על הסיכון בישראל ועל מגמת השימוש בחומרים מסוכנים (האם מצטמצמת או מתרחבת). בנוסף, הניתוח מציין שמתקיימת ועדת חקירה באנגליה אודות המקרה ושמכון התקנים נערך לשינוי תקן הבניה, אך לא מספק הסבר מדוע לא להמתין לתוצאות המהלכים, או לכל הפחות לקבוע מועד עדכון לרגולציה בהתאם לתוצאות.

1 עד שנת 2022 היו שלוש קטגוריות איכות: ירוקה (גבוהה: ציון 50-35); צהובה (בינונית: ציון 35-20, לא כולל); אדומה (ירודה: ציון 20-0, לא כולל).
החל משנת 2023 ישנן ארבע קטגוריות איכות. להרחבה, ראו מסמכי המתודולוגיה בעמוד זה.

 

* הקישור לדוח ה-RIA ומסמכי החקיקה מפנה לאתר החקיקה הממשלתי. במידה שנתקלתם בבעיות עם אתר זה, ניתן לפנות אלינו – הקבצים שמורים גם בזיכרון הארגוני של העמותה.

* הפרויקט כולו של  'תו איכות RIA' מנוהל כיום על ידי עמותת רווח נקי, אולם חלק מהדוחות המצורפים הינם דוחות של  עמותת צדק פיננסי, שניהלה את  הפרויקט, עד תחילת שנת 2021.

* הדוחות מסודרים לפי מספר קטלוגי פנימי, כאשר קפיצות במספור נובעות מכך שמסמכים אשר לא זכו לניתוח מלא לא הועלו לאתר. חומרים אלו זמינים באתר החקיקה הממשלתי וכן בזיכרון הארגוני של העמותה.

* משנת 2021 ואילך מכתבי הניתוח באתר מופיעים בפורמט PDF בלבד. ככל שיש מי שמעוניין לקבל את מסמכי הניתוח בפורמט אקסל, ניתן לפנות אלינו ישירות.